בכתבה זו
אברך מחסידות גור נעצר לאחרונה והועבר לכלא הצבאי (כלא 10), לאחר שהגיע ללשכת הגיוס בתל השומר כדי להסדיר את מעמדם ולקבל פטור מגיוס. סיפורו של משה ראובן ורדיגר, אברך צעיר שנישא לפני חודשים ספורים, מעורר תהיות בנוגע לטיפול של לשכת הגיוס בחרדים המבקשים פטור, ומעלה את השאלה האם החסידות תצא למחאה.
אברך מחסידות גור: 'תעצרו אותי'
משה ראובן ורדיגר, אברך מחסידות גור, הגיע ללשכת הגיוס שבוע לפני תאריך הגיוס שלו, בתקווה להסדיר את מעמדם ולקבל פטור. לפי דיווח באתר 'בחדרי חרדים', הוא אומר כי נאמר לו initially על ידי נציגי הלשכה כי אכן מגיע לו פטור. עם זאת, לאחר שחלף המועד האחרון לגיוסו, הוא נשלח שוב ללשכה כדי להשלים מסמכים נוספים. ורדיגר, שנכנע לרשויות, אמר לנציגי הלשכה: "תעצרו אותי", אך הם הרגיעו אותו ואמרו לו שלא ייעצר, אלא עליו פשוט להשלים את המסמכים החסרים.
ורדיגר, נכדם של שניים מחסידי גור הבולטים, הרה"ח ר' אברהם ברוך ורדיגר והרה"ח ר' שרגא קפלר, לא ציפה למה שעתיד להתרחש. הוא נעצר ונכלא בכלא הצבאי למשך 20 יום, מה שמעלה תהיות בנוגע לטיפול של מערכת הגיוס בחרדים המבקשים פטור.
"הגיע הזמן שהמדינה תפסיק לרדוף אחרי חרדים ולכלוא אותם בשל סירובם להתגייס. זה לא פשע לרצות לחיות את חיי הדת והמסורת" – דובר חסידות גור
האם החסידות תצא למחאה?
מקרהו של ורדיגר מעורר תשומת לב נוכח העובדה כי חסידות גור ידועה כחסידות גדולה ומשפיעה, עם אלפי חסידים ברחבי העולם. בעוד שהחסידות נמנעת בדרך כלל ממאבקים פומביים נגד המדינה, מקרים כמו זה עלולים להצית מחאה רחבה יותר. דובר החסידות, שצוטט באתר 'בחדרי חרדים', הביע את מורת רוחו מהמצב: "הגיע הזמן שהמדינה תפסיק לרדוף אחרי חרדים ולכלוא אותם בשל סירובם להתגייס. זה לא פשע לרצות לחיות את חיי הדת והמסורת".

המקרה גם מעלה שאלות בנוגע לטיפול של מערכת הגיוס בחרדים באופן כללי. בעוד שרוב החרדים המשרתים בצה"ל משרתים במסגרות ייעודיות כמו "שרלו" (שירות חרדי) או מסגרות חרדיות אחרות, יש מי שבוחרים שלא להתגייס כלל ומעדיפים לקבל פטור. מקרים כמו זה של ורדיגר עלולים להרתיע חרדים אחרים מלהגיע ללשכות הגיוס ולהסדיר את מעמדם, מחשש למעצר ולכליאת כפוי.
השלכות ומה הלאה?
המקרה של משה ראובן ורדיגר, אברך מחסידות גור, מדגיש את המורכבות של מערכת היחסים בין המדינה לקהילה החרדית בישראל. בעוד שרוב החרדים המשרתים בצה"ל משרתים במסגרות מותאמות לצרכיהם הדתיים, יש מי שבוחרים שלא להתגייס כלל ומעדיפים לחיות חיים דתיים מחוץ למסגרת הצבאית. מקרים של מעצר וכליאת חרדים בשל סירובם להתגייס עלולים להרתיע אחרים מלהסדיר את מעמדם ולגרום לבעיות נוספות בין המדינה לקהילה החרדית.
השאלה הנשאל כעת היא האם חסידות גור, אחת מהחסידויות הגדולות והמשפיעות בישראל, תצא למחאה נגד מעצרו של ורדיגר. בעוד שהחסידות ידועה בגישתה השקטה יחסית כלפי נושאים אלו, מקרים כמו זה עלולים לדחוף אותה לפעולה. מה שברור הוא כי סיפורו של ורדיגר אינו יחיד במינו, ויש עוד חרדים הנתקלים בקשיים וביומרות מצד מערכת הגיוס. נותר לראות האם המקרה יעורר שינוי בגישה כלפי חרדים המבקשים פטור, או שימשיך להיות סמל למתח בין המדינה לקהילה החרדית.
