שיחות ישראל וסוריה בירדן: חמשת הקווים האדומים של ירושלים

משלחת סורית בכירה בראשות שר החוץ אסעד א-שיבאני, ובה גם ראשי המודיעין הכללי והצבאי של המדינה, נפגשה בירדן עם משלחת ישראלית בכירה. השיחות, שתווכו בידי ארצות הברית ואירחה אותן ירדן, נועדו לבחון דרכים להפחתת המתיחות בין המדינות ולקדם מנגנון ביטחוני קבוע – אך המרחק בין הצדדים עדיין גדול.

ראש המוסד, רומן גופמן, נפגש אישית עם א-שיבאני. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, הפגישות תוארו כ"חיוביות", אך ישראל הגיעה אליהן עם רשימת דרישות ברורה שדמשק, לפחות בשלב זה, מסרבת לקבל כמות שהיא.

מי ישב סביב השולחן

מהצד הסורי הגיעה משלחת בראשות שר החוץ אסעד א-שיבאני, לצד ראשי המודיעין הכללי והצבאי. מהצד הישראלי הגיעה משלחת בכירה שבראשה עמד ראש המוסד. ארה"ב שימשה מתווכת, וירדן אירחה את המפגש בשטחה – תפקיד שממשיך קו שהחל עוד בינואר, כאשר הצדדים הסכימו על הקמת מנגנון לשיתוף מודיעין כצעד ראשון לקראת הסכם ביטחוני רחב יותר.

לשיחות הנוכחיות קדמה תקיפה ישראלית בבסיס התעופה הנטוש אבו דוהור שבצפון-מערב סוריה, מהלך שישראל הציגה כניסיון למנוע פריסת כוחות טורקיים במתקן. התקיפה הזו היא שהאיצה את הצורך במפגש הדחוף.

הדרך לשיחות: מה קרה מאז נפילת אסד

קשה להבין את השיחות בירדן בלי לחזור לדצמבר 2024, החודש שבו קרס משטרו של בשאר אלאסד. באותם ימים חצו כוחות צה"ל את קו ההפרדה משנת 1974 ונכנסו לאזור המפורז שהופקד עד אז בידי כוח משקיפים בינלאומי, ובהמשך השתלטו על הצד הסורי של הר החרמון ועל עמדות נוספות באזור קוניטרה. הצעד הישראלי, שהוצג כאמצעי מניעה זמני מול ואקום שלטוני, הפך בפועל לפריסה מתמשכת שנמצאת עד היום במרכז המחלוקת.

הממשל האמריקאי, בראשות טראמפ, ראה בנפילת אסד הזדמנות ודחף להידברות בין הצדדים כבר באמצע 2025. בספטמבר 2025 דיווח בכיר אמריקאי כי הסכם ביטחוני ישראלי-סורי "מוכן ב-99 אחוז" ויוכרז תוך שבועיים – הכרזה שלא יצאה בסופו של דבר אל הפועל. בינואר 2026, בשיחות שהתקיימו בפריז, הסכימו הצדדים להמשיך את המגעים "לקידום יעדים משותפים ולהבטחת ביטחון המיעוט הדרוזי בסוריה" – ניסוח שכבר אז רמז על הפער העמוק סביב הדרוזים שממשיך ללוות את התהליך עד היום. בתחילת 2026 דווח כי הצדדים "הסכימו על הנייר כמעט על הכל" במתווה שלפיו ישראל תפסיק לתקוף בשטח סוריה, בתמורה לנסיגה ישראלית מהשטחים שנתפסו לאחר נפילת אסד. השיחות בירדן הן, בעצם, הניסיון העדכני ביותר לגשר על הפער שנשאר.

חשוב להבין: מנגנון שיתוף המודיעין שהוקם בינואר לא נועד רק לצד הביטחוני. הצדדים סימנו אותו גם כבסיס אפשרי לקידום קשרים כלכליים בין המדינות בעתיד – סעיף שנדחק כרגע לשוליים מול המשברים הבוערים סביב הגולן וטורקיה, אך ממשיך להופיע ברקע כתמריץ ארוך-טווח לדמשק להתקדם בתהליך.

חמשת הקווים האדומים שהציגה ירושלים

לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, ישראל הגיעה לשיחות עם חמישה תנאים מוצהרים. אלה לא הצעות לדיון פתוח – הם הוצגו כתנאי סף להמשך תהליך כלשהו:

השיחות עצמן, לפי הדיווחים, התמקדו בגיבוש מנגנונים מעשיים לעצירת תקיפות ישראליות, מעצרים ופעולות סיכול בשטח הסורי, לצד חידוש המגעים להסכם ביטחוני ארוך טווח בין המדינות.

התשובה הסורית: ריבונות לפני הכל

הצד הסורי לא קיבל את המסגרת הישראלית כמות שהיא. דמשק הדגישה כי "סוריה היא מדינה ריבונית עם זכות מלאה לבנות מחדש ולפתח את צבאה הלאומי ולקבוע את בריתותיה ושותפויותיה בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלה", ודחתה כל הסדר או מנגנון שיגביל את הזכויות הריבוניות הללו.

המשמעות: הדרישה הישראלית להגביל את חימוש הצבא הסורי ולתחום את פריסתו מתנגשת ישירות עם התפיסה הסורית של מדינה שיוצאת ממלחמת אזרחים ומבקשת לבנות מחדש כוח צבאי עצמאי – ללא הכתבה חיצונית. גם סעיף הדרוזים, שמנוסח בצד הישראלי כדרישה הומניטרית-ביטחונית, נתפס בדמשק כפתח להתערבות ישראלית מתמשכת בשטח ריבוני – נקודת חיכוך שכבר עלתה בשיחות פריז בינואר ולא נפתרה מאז.

הזירה השלישית: טורקיה

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בשיחות היה מעמדה של טורקיה בסוריה. הצד הסורי הבהיר שהוא מבקש להישאר מחוץ למתיחות שבין ישראל לטורקיה, ולא לשמש זירת התגוששות בין השתיים. אחד הרעיונות שעלו על השולחן: הקמת "חדר מבצעים מיוחד" בירדן, בפיקוח אמריקאי, שתפקידו למנוע כל עימות בשטח הסורי – כולל עימות שבו מעורבת טורקיה.

הרעיון הזה, אם יתגבש, יהפוך את ירדן לא רק למארחת סמלית אלא לגורם מפקח פעיל על יחסי הכוחות בזירה הסורית. זהו שינוי מהותי מהמצב הקודם, שבו ישראל פעלה בשטח סוריה כמעט ללא מנגנון תיאום פורמלי, ולעולם עסק ירדן – שגובלת בשלושת הצדדים ומקיימת יחסי שלום עם ישראל לצד קרבה גאוגרפית ופוליטית לדמשק – כאמינה על שני הצדדים במידה שאף גורם אחר באזור אינו נהנה ממנה.

הדרישה של נתניהו: אזור חיץ עד חוראן

מעבר לחמשת הקווים האדומים שהוצגו במשא ומתן, ראש הממשלה נתניהו הציב רף גבוה יותר בהצהרותיו הפומביות. לדבריו, הפריסה הישראלית הנוכחית תישאר על כנה עד שדמשק תעמוד בדרישות הביטחוניות של ישראל – ובראשן הקמת אזור מפורז שיימתח מדמשק דרומה עד לגבול הירדני, ומזרחה כ-30 קילומטרים אל תוך אזור חוראן.

מדובר בדרישה נרחבת בהרבה מהפירוז המצומצם של הצד הסורי בגולן שהוזכר כקו אדום בשיחות עצמן. הפער בין השניים ממחיש שגם בתוך המחנה הישראלי יש הבדל בין העמדה המוצגת למשא ומתן לבין הרף הפוליטי שראש הממשלה מציב בפומבי.

למה זה חשוב לישראלים

עבור הציבור הישראלי, המשמעות המיידית היא המשך המצב הקיים: כוחות צה"ל נשארים באזור החיץ בגולן, וללא הסכם – התקיפות היזומות בשטח סוריה, כמו זו שבאבו דוהור, ימשיכו להיות כלי מרכזי למניעת איומים לפני שהם מתגבשים.

מבחינה אסטרטגית, ההידברות מול דמשק – גם אם היא רחוקה מהסכם – מסמנת שינוי ביחסי ישראל-סוריה לעומת השנים שבהן לא היה כל ערוץ תקשורת ישיר בין הצדדים. עצם קיומה של משלחת סורית בכירה שנפגשת עם ראש המוסד, בתיווך אמריקאי ובחסות ירדנית, הוא התפתחות שלא הייתה מובנת מאליה לפני שנה. השאלה הפתוחה היא האם הפער בין הדרישות הישראליות לעמדת הריבונות הסורית ניתן לגישור, או שהשיחות ימשיכו להתנהל במעגלים בלי הסכם של ממש.

מה יקבע אם השיחות יתקדמו לכיוון הסכם

שלושה גורמים יסמנו בחודשים הקרובים אם התהליך אכן מתקדם, לא רק מדשדש. הראשון הוא האם דמשק תסכים למנגנון פיקוח כלשהו על חימוש הצבא הסורי, גם אם לא בנוסח הישראלי המקורי – שכן זו הנקודה שבה העמדות היום הכי רחוקות זו מזו. השני הוא האם "חדר המבצעים" הירדני-אמריקאי אכן יוקם בפועל ויצליח למנוע חיכוך בין ישראל לטורקיה בשטח סורי, מה שיהיה מבחן ראשון ליכולת של מנגנון רב-צדדי לשמור על יציבות באזור בלי מעורבות ישראלית ישירה בכל אירוע. השלישי, והרגיש מכולם מבחינה פוליטית עבור דמשק, הוא הסוגיה הדרוזית – שבה כל הסדר שדמשק תיתפס כמי שקיבלה בכפייה עלול לערער את יציבותה הפנימית באותה מידה שבה הוא עשוי לספק את ירושלים.

שאלות נפוצות

מי השתתף בשיחות ישראל-סוריה בירדן?

מהצד הסורי השתתפו שר החוץ אסעד א-שיבאני וראשי המודיעין הכללי והצבאי. מהצד הישראלי הגיעה משלחת בכירה בראשות ראש המוסד רומן גופמן. ארה"ב תיווכה וירדן אירחה את המפגש.

מהם הקווים האדומים שהציבה ישראל?

חמישה: איסור על נוכחות צבאית טורקית בסוריה, שמירה על פירוז הצד הסורי בגולן, איסור על נשק אסטרטגי לצבא הסורי, הבטחת ביטחון הקהילה הדרוזית, ונסיגה ישראלית מאזור החיץ רק תמורת הישג מדיני.

למה תקפה ישראל את בסיס אבו דוהור לפני השיחות?

לפי הדיווחים, התקיפה בבסיס הנטוש בצפון-מערב סוריה נועדה למנוע פריסת כוחות טורקיים במתקן, והיא זו שהאיצה את הצורך במפגש הדחוף בירדן.

מה דורש נתניהו מעבר לשיחות עצמן?

נתניהו הצהיר כי הפריסה הישראלית תישאר על כנה עד שדמשק תקים אזור מפורז שיימתח מדמשק דרומה עד לגבול הירדני, ומזרחה כ-30 קילומטרים אל תוך אזור חוראן – דרישה נרחבת יותר מהקווים האדומים שהוצגו במשא ומתן עצמו.