בכתבה זו
ישראל תקפה לאחרונה שני מפעלים תעשייתיים באיראן, בהם תאגיד הפלדה "מובארכה" הסמוך לאיספהאן. לפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, התקיפות פגעו במקור הכנסה מרכזי של משמרות המהפכה האיראנית. עם זאת, תחקיר של ה"ניו יורק טיימס" חושף תמונה מורכבת יותר, ומעלה שאלות לגבי חוקיות התקיפה.
תקיפה אסטרטגית או פגיעה באזרחים?
על פי הדיווח, תאגיד הפלדה "מובארכה" נחשב לאחד ממקומות התעסוקה החשובים באיראן, ומפרנס עשרות אלפי עובדים. התחקיר מציג את ההשפעה ההרסנית של התקיפה על המפעל, שהשביתה חלקים נרחבים ממנו למשך שבועות ופגעה באספקת הפלדה לתעשייה האיראנית. יותר מ-20 אלף עובדים נותרו ללא תעסוקה, מה שהביא לביקורת מצד גורמים באיראן על הפגיעה באזרחים.
"התקיפות פגעו לא רק במשמרות המהפכה, אלא גם באזרחים האיראנים, אשר תלויים במפעלים אלו לפרנסתם. השאלה היא האם הפגיעה בהם מוצדקת מבחינה חוקית ומוסרית"
אומר פרזין נדימי, עמית בכיר במכון וושינגטון, ומעלה את השאלה לגבי החוקיות של התקיפה.
קשרים למשמרות המהפכה והשפעה כלכלית
מסמכים אמריקאים ואיראניים חושפים כי רווחי החברה הועברו לקרן השקעות המקושרת למיליציית הבאסיג', הפועלת תחת משמרות המהפכה. בנוסף, הליך פרטה שנוי במחלוקת העביר חלקים משמעותיים מהחברה לגורמים המקושרים ללשכת המנהיג העליון ולבכירי המשמרות.
"התקיפה פגעה לא רק במקור מימון חשוב למשמרות המהפכה, אלא גם בחוליה מרכזית בתעשיית הפלדה האיראנית. ההשפעות על הכלכלה האיראנית ועל אזרחים יהיו משמעותיות"
אומר גורם ביטחוני ישראלי בכיר.
השלכות ומשמעות
מומחים משפטיים וביטחוניים מדגישים כי עצם העובדה שמפעל מייצר הכנסות עבור גורם צבאי אינה הופכת אותו ליעד צבאי לגיטימי. עם זאת, ישראל טוענת כי למפעלים אלו יש תפקיד מרכזי בתמיכה במשמרות המהפכה, וכי הם משמשים לפיתוח טכנולוגיות צבאיות.
השלכות התקיפה עלולות להיות מרחיקות לכת. מעבר לפגיעה הכלכלית והלוגיסטית במשמרות המהפכה, התקיפות עלולות להעלות את המתיחות באזור ולעודד את איראן לפעול נגד ישראל ובעלי בריתה.
האם ישראל פעלה באופן חוקי ומוסרי? האם הפגיעה באזרחים האיראנים מוצדקת? אלו שאלות קשות שעליהן יצטרכו הגורמים המעורבים להתמודד, בעוד ההשפעות עלולים להרגיש למשך זמן רב.
