בכתבה זו
מותו של סמל יואב שריקר, לוחם יהל"ם שהפך לסמל של אומץ ותקווה, הכה בתדהמה את ישראל. שריקר, שנלחם בסרטן גרורתי במשך שנתיים וחצי, הלך לעולמו ביום שלישי, אך לא לפני שהשאיר אחריו מורשת של כוח והשראה.
שריקר, שפרסם את סיפורו ב-N12 לפני כשנה, חשף כיצד התמודד עם האתגר הגדול ביותר בחייו: אבחון בסרטן עם גרורות בריאות. במקום להיכנע לייאוש, הוא החליט לדחוף את גבולות יכולתו הפיזית והשתתף במרוץ של 60 קילומטרים ביום האחרון של שישה שבועות של הקרנות. "רציתי לקחת את הגוף שלי לקצה גבול היכולת", הוא שיתף בראיון. "היה לי פחד למות, אבל כדי להיות אמיץ – אתה חייב לפחד".
חבריו לצוות ביהל"ם מספרים על אדם שהקריב את חייו למען אחרים. במהלך שנתיים של מאבק במחלה, הוא שבר שני שיאי ישראל בריצה עם משקלים כבדים והשתתף בתחרות שחייה במי קרח. אך מעל לכל, הוא הקדיש את זמנו למחקר ולניסויים כדי למצוא תרופה לסרטן. שריקר שיתף פעולה עם אוניברסיטת הונג קונג בפיתוח טכנולוגיה לגילוי מוקדם של סרטן בחלל הפה. "הוא בחן על גופו את ההשפעות של שינויים באורח החיים", סיפרו חבריו, "וריכז את המידע בתקווה שיוכל לעזור לחולים אחרים".
שריקר לא רק דחף את עצמו פיזית, אלא גם השקיע בקהילה. הוא התנדב כמדריך בצופים והשפיע על חיי צעירים רבים. "כל ההישגים הללו הם רק טעימה ממה שיואב עשה בזמן המאבק שלו בסרטן", אמרו חבריו. "הוא השאיר אחריו מורשת של תקווה והשראה שימשיכו להשפיע על אחרים".
מותו של שריקר הוא תזכורת כואבת לעוצמה של רוח אנושית ולאומץ לב. הוא יזכר כגיבור שהשאיר את העולם טוב יותר משהיה, והמורשת שלו תישאר בחיי רבים.
