אלפי חסידי צאנז מפגינים: 'התורה לא תפשוט את הרגל'

בכפר יונה, אלפי קולות זעקה ותפילה נשמעו אמש (חמישי) מול חומות כלא 10, כאשר חסידי צאנז התכנסו לעצרת מחאה על מעצרם של שניים מבני החסידות.

מחאה על מעצר אברך ובחור ישיבה

האירוע החל עם מעצרם של אברך, אב לשני ילדים, ובחור ישיבה, שהגיעו ללשכת הגיוס כדי להסדיר את מעמדם. פקידי צה"ל קבעו כי השניים מוגדרים כ"עריקים", והם נעצרו על ידי המשטרה הצבאית והועברו לכלא הצבאי.

העצרת, בראשותו של האדמו"ר מצאנז, משכה קהל רב, כולל נכדו של ראש ישיבת צאנז לשעבר, רבי אליהו שמואל שמרלר זצ"ל. האדמו"ר, שהגיע במיוחד מקיסריה, קרא למסירות נפש והגדיר את האירוע כ"גזירת שמד".

"אשריך שנתפסת על דברי תורה," אמר האדמו"ר, "התורה לא תפשוט את הרגל. בזמן של גזירת שמד, לפי ההלכה צריך מסירות נפש אפילו על ערקתא דמסאנא. לא ללכת אחרי כל הטועים והמטעים. כמה יש שנאבדו, אני לא רוצה לדבר יותר מדי."

הקשר היסטורי ומתחים מתמשכים

המקרה הזה הוא רק ההד האחרון במתחים המתמשכים בין חלק מקהילות החרדים לממסד הישראלי, במיוחד בנושא גיוס לצה"ל. בשנים האחרונות, סוגיית הגיוס הפכה לאבן נגף מרכזית בפוליטיקה הישראלית, כאשר חרדים רבים מתנגדים לגיוס חובה לצה"ל מטעמים דתיים.

נתונים סטטיסטיים מראים כי שיעור הגיוס בקרב חרדים עלה בעשורים האחרונים, אך הוא עדיין נמוך באופן משמעותי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בשנת 2022, לפי נתוני משרד הביטחון, גויסו לצה"ל כ-4,500 חרדים, מתוך אוכלוסייה חרדית כללית של מעל 1.2 מיליון איש.

השלכות ועתיד המתחים

מקרים כמו מעצרם של האברך ובחור הישיבה עלולים להסלים את המתחים בין הממסד לקהילות חרדיות מסוימות. עצרות מחאה כאלה מדגישות את עומק הרגשות והמסירות של החסידים לעקרונותיהם הדתיים.

השלכות האירוע עשויות לכלול הגברת המאמצים מצד הרשויות למצוא פתרונות שיכבדו את האמונות החרדיות, אך גם יקדמו שילוב חברתי וכלכלי של האוכלוסייה החרדית בחברה הישראלית. מה שהחל כסיפור מקומי על שני עצורים, הפך לסמל למאבק רחב יותר על זהות וערכים.