בכתבה זו
בחדר הסגור בלשכת ראש הממשלה, האווירה הייתה מתוחה. על השולחן, מסמכים סודיים ומפות של מצעי הקואליציה העתידית. בנימין נתניהו, עם גבה זקוף וזרועות משולבות, התבונן בשרים הפוטנציאליים שסבבו אותו. "אנחנו על סף מהפכה פוליטית", הוא הכריז, קולו בוטח ומהדהד בחלל החדר. אך מאחורי חיוכיו, הוא לא יכול היה לדעת שהקרב האמיתי שלו עומד להתחיל, לא עם יריביו הפוליטיים, אלא עם דמות דתית משפיעה – האדמו"ר מגור.
📌 מבט מהיר — עיקרי הידיעה:
- האדמו"ר מגור, רבי יעקב אריה אלתר, מוביל מאבק נגד נתניהו.
- המתח בין השניים נובע ממאבקי כוח ואי-הבנות היסטוריים.
- חוק הגיוס והמלחמה על השפעת המגזר החרדי הם נקודות מחלוקת מרכזיות.
מתחים מאחורי הקלעים: ההיסטוריה של היחסים בין נתניהו לאדמו"ר מגור
יחסי נתניהו והאדמו"ר מגור, רבי יעקב אריה אלתר, היו סוערים לאורך השנים. האדמו"ר, מנהיג רוחני של חסידות גור המשפיעה, מעולם לא החביא את חוסר חיבתו לנתניהו. כבר ב-2019, הוא מנע מנתניהו להרכיב ממשלה על ידי התנגדות לחוק הגיוס שקידם אביגדור ליברמן.
"נתניהו לא מבין את הצרכים הייחודיים של המגזר החרדי", אמר מקור קרוב לאדמו"ר, "הוא תמיד ניסה לכפות את רצונו עלינו, מבלי להבין את המורכבויות של הקהילה שלנו."
המתחים התגברו לקראת סוף 2024, כאשר האדמו"ר, דרך פטרונו הפוליטי יצחק גולדקנופף, החל בפעולות להפלת הממשלה. העיכובים בחקיקת חוק הגיוס היו הניצוץ שהצית את האש.
חוק הגיוס: נקודת המחלוקת המרכזית
חוק הגיוס, שמטרתו לקבוע את מסגרת השירות הצבאי לחרדים, הפך לסמל למאבק על זהות וערכים. האדמו"ר מגור ראה בחוק ניסיון לכפות ערכים חילוניים על המגזר החרדי. הוא האמין שנתניהו לא עמד במילתו להסדיר את הנושא בכבוד, ללא סנקציות או יעדים כפויים.
חסידות גור, אחת מהגדולות במגזר החרדי, מונה כ-70,000 חברים. השפעתה הפוליטית משמעותית, במיוחד דרך מפלגת אגודת ישראל.
מהלכים פוליטיים דרמטיים: פירוק הקואליציה
ב-11 בספטמבר 2024, גולדקנופף, באישור האדמו"ר, איים על נתניהו בפרישה מהממשלה אם חוק הגיוס לא יקודם. ב-29 בדצמבר, אגודת ישראל, בהנהגת האדמו"ר, הצביעה נגד "חוק הרווחים הכלואים", מה שהוביל לכישלון המהלך. נתניהו, שחלה באותה תקופה, נאלץ להגיע להצבעה המכרעת ממיטת חוליו.
המאבק הגיע לשיאו ב-23 במרץ 2025, כאשר האדמו"ר נפגש עם רבני דגל התורה כדי לקדם את הפלת התקציב. למרות התנגדותם, גולדקנופף התפטר מתפקידו כשר במשרד ראש הממשלה ימים ספורים לאחר מכן. ביוני, הוא התפטר גם ממשרד הבינוי והשיכון, מה שהוביל להתפטרות שאר הנציגים החרדים מהממשלה.
מלחמה מילולית: המתקפה של חסידות גור
כשהמהלכים הפוליטיים לא הספיקו, מוטי בבצ'יק, עוזרם של ליצמן וגולדקנופף, תקף את נתניהו בריאיון לעיתון "משפחה". בתגובה, חיים כץ, ממלא מקום שר השיכון, פיטר אותו. פיטורים אלו הגבירו את המתחים, והאדמו"ר הורה לחסידיו להתפקד למפלגת הליכוד כדי לפגוע בנתניהו מבפנים.
"נתניהו לא מבין את השפה שלנו", אמר מקור בחסידות גור, "הוא ניסה להדיח אותנו באמצעות פיתויי תקציבים וחוק הגיוס. אבל אנחנו לא מוכנים לוותר על העקרונות שלנו."
מס רכוש והשלכות כלכליות
כדי להחזיר את המכה, נתניהו ניסה להטיל מס רכוש על קרקעות פנויות, כולל אלו בבעלות האדמו"ר מגור. המהלך נתפס כניסיון אישי לפגוע במנהיג החסידות. עם זאת, לאחר מחאות מצד החרדים, ההצעה הוסרה מחוק ההסדרים.
מי ירוויח מהמאבק?
השאלה המסקרנת היא מי יקצור את הפירות של המאבק הזה. עבור האדמו"ר מגור, זה יכול להיות הזדמנות להשיב את מעמדו הציבורי ולחזק את השפעתו הפוליטית. הוא עשוי למצוא בריתות חדשות עם סיעות חרדיות אחרות שמתנגדות לנתניהו.
❓ שאלות ותשובות נפוצות:
ת: המתחים נובעים משילוב של אי הבנות היסטוריות ומאבקי כוח, במיוחד סביב סוגיית חוק הגיוס והשפעת המגזר החרדי.
ת: בהחלט. השפעתו הפוליטית משמעותית, במיוחד בקרב המצביעים החרדים. עמדתו נגד נתניהו עשויה לכוון קולות לסיעות חרדיות מתחרות.
ת: סביר להניח שהוא ימשיך במאמציו לחזק את השפעתו הפוליטית, אולי באמצעות בריתות חדשות עם סיעות חרדיות אחרות. הוא עשוי גם לנסות לקדם מועמדים שלו בתוך מפלגת הליכוד.
השלכות עתידיות: מה המשמעות עבור ישראל?
המאבק בין נתניהו לאדמו"ר מגור עלול להוביל לשינויים משמעותיים במפה הפוליטית הישראלית. הוא מדגיש את המורכבות של קואליציות פוליטיות ואת הכוח של מנהיגים דתיים להשפיע על החלטות ממשלה. התוצאה הסופית עשויה לעצב מחדש את היחסים בין המגזר החרדי לממשלה, עם השלכות ארוכות טווח על מדיניות וחקיקה.
מה שברור הוא שהקרב הזה רחוק מסיום, והוא צפוי להשאיר חותם עמוק בפוליטיקה הישראלית.
