בכתבה זו
בצעד דרמטי, מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שנייה ושלישית את חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026, המביא לשינויים מהותיים בשוק הטלוויזיה והשידורים בישראל. החוק, ביוזמת שר התקשורת שלמה קרעי, עבר ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים, ותוך זמן קצר עורר סערה בקרב האופוזיציה וארגוני החברה האזרחית.
מה כולל החוק החדש?
רפורמת השידורים, כפי שמכונה החוק, מבטיחה לשנות את פני שוק הטלוויזיה הישראלי. להלן עיקרי השינויים:
- פירוק הרגולציה והקלה על הקמת ערוצים: החוק מבטל את תהליך קבלת הרישיונות והזיכיונות המורכב, ומחליף אותו בהליך רישום טכני פשוט. צעד זה צפוי להקל על הקמת ערוצי חדשות, במיוחד כאלו המזוהים עם הימין.
- הקמת רגולטור חדש: תוקם רשות שידורים מאוחדת, שתשלב את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין. לשר התקשורת תהיה השפעה משמעותית על מינוי חברי המועצה, מה שמעורר חששות בקרב מבקרי החוק.
- קיצוץ בתקציב תאגיד השידור הציבורי: תקציב הרשות החדשה יקוצץ מתקציבו של תאגיד "כאן", מה שמעלה טענות על פגיעה בשידור הציבורי.
- ביטול מגבלות בעלות צולבת: החוק מסיר מגבלות על החזקה במספר אמצעי תקשורת במקביל, מה שמאפשר לבעלי הון להחזיק בערוצי טלוויזיה ורדיו שונים.
תגובות ועתירות לבג"ץ
דקות לאחר אישור החוק, הוגשו שתי עתירות דחופות לבג"ץ בדרישה לביטולו. ח"כ אפרת רייטן ואיתן גינזבורג (הדמוקרטים) טענו כי "הליך החקיקה הגרוע בתולדות כנסת ישראל" עבר תוך עקיפת ועדות רלוונטיות, רמיסה של הייעוץ המשפטי והשתיקה של האופוזיציה. גם התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ, והדגישה את הסמיכות לפיזור הכנסת ואת העובדה שהחוק פורסם ללא אישור היועצת המשפטית לממשלה.
"חוק שבו שום מספר לא משנה, שום עמדה מקצועית לא נשמעת ושום כלל לא נשמר – לא יכול לעמוד", הצהיר עו"ד יניב גולדברג, ראש האגף הכלכלי בתנועה. "הממשלה היוצאת מנסה לקבוע מי יפקח על החדשות ומי יחזיק בנתוני הצפייה של האזרחים. בלי תקשורת חופשית אין בחירות חופשיות".
השלכות ומה הלאה?
אישור החוק מעורר שאלות רבות לגבי עתיד התקשורת בישראל. מבקרי הרפורמה טוענים כי היא מעניקה כוח רב מדי לפוליטיקאים על תוכן החדשות, ומסכנת את עצמאותה של העיתונות. תומכיה, לעומת זאת, רואים בה צעד לקראת שוק תקשורת חופשי ופתוח יותר.
העתירות לבג"ץ יבחנו את חוקיות הצעדים שננקטו במהלך החקיקה, ואת ההשלכות הפוטנציאליות על חופש הביטוי והדמוקרטיה הישראלית. בימים הקרובים צפוי בית המשפט העליון להכריע בסוגיה, מה שיקבע את גורלה של הרפורמה המשמעותית בשוק התקשורת.
