אחמדינג'אד מופיע בפומבי: הודעה דרמטית על רקע טענות לגיוסו על ידי ישראל

טהראן, איראן – נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, הופיע בפומבי בטקס זיכרון בטהרן, מחייך ומנופף לקהל, יום לאחר דיווחים דרמטיים על ניסיון ישראלי לגייס אותו. התיעוד של אחמדינג'אד, שפורסם בכלי תקשורת איראניים וברשתות החברתיות, מהווה הכחשה חזותית לטענות כי הושם במעצר בית.

ניסיון ישראלי לגייס את אחמדינג'אד?

כפי שדווח אתמול ב"ניו יורק טיימס", המוסד הישראלי ניהל מבצע חשאי בשם הקוד "מבצע החתול במגפיים" כדי לגייס את אחמדינג'אד, במטרה להפוך אותו למנהיג מעבר במקרה של קריסת משטר האייתוללות. על פי הדיווח, המבצע כלל פגישות חשאיות בין אחמדינג'אד לנציגי המודיעין הישראלי במדינות שונות, כולל גואטמלה ובודפשט.

"המטרה הייתה ליצור אלטרנטיבה שלטונית באיראן, דמות מתונה יותר שתוכל להוביל את המדינה לאחר נפילת המשטר הנוכחי" – גורם מודיעיני ישראלי לשעבר.

הכחשה איראנית ורקע היסטורי

איראן מיהרה להכחיש את הדיווחים על גיוסו של אחמדינג'אד, וטענה כי הופעתו בטקס הזיכרון היא הוכחה לכך שהוא חופשי. אחמדינג'אד, שכיהן כנשיא בין השנים 2005 ל-2013, ידוע בדעותיו השמרניות ובביקורתו על המערב, במיוחד על ישראל. במהלך כהונתו, הוא עורר מחלוקות בינלאומיות עם הצהרותיו על הכחשת השואה ותמיכתו בתכנית הגרעין האיראנית.

עם זאת, בשנים האחרונות, אחמדינג'אד התרחק מהנהגת איראן ומהמנהיג העליון, עלי חמינאי, וניסה למתג את עצמו כדמות לאומית ומתונה יותר. בדיוק מגמה זו, על פי הדיווחים, עוררה את עניינם של אנשי המודיעין הישראלי.

תוכנית רחבה לערעור המשטר

על פי התחקיר ב"ניו יורק טיימס", התוכנית הישראלית כללה לא רק גיוס של אחמדינג'אד, אלא גם מאמצים לעורר מחאה עממית באיראן ולחימוש כוחות כורדיים, במטרה לערער את יציבות המשטר. המבצע, שהחל סביב שנת 2022, היה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של ישראל להתמודד עם האיום הגרעיני האיראני.

"איראן היא איום קיומי על מדינת ישראל, ואנו ננקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על אזרחינו" – דובר משרד החוץ הישראלי.

השלכות ומה הלאה?

הופעתו הפומבית של אחמדינג'אד מעלה שאלות לגבי עתידו הפוליטי והשפעתו על היחסים בין איראן לישראל. בעוד שאיראן מכחישה את הדיווחים, הקהילה הבינלאומית עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות, כאשר המתחים באזור ממשיכים לעלות. ייתכן שהאירועים האחרונים יניעו שינויים במדיניות הישראלית כלפי איראן, אך הדבר תלוי גם בגורמים נוספים, כולל שינויים בהנהגה האיראנית והתפתחויות בזירה הבינלאומית.