עמך ישראל: המפלגה של וינטר שמטלטלת את הימין לפני הבחירות

תא"ל במיל' עופר וינטר, מפקד חטיבת גבעתי לשעבר, הפך את מה שהיה שמועה לעובדה מוגמרת: הוא השיק רשמית מפלגה חדשה בשם "עמך ישראל", ולצדו במקום השני ברשימה ניצב פעיל ההסברה יוסף חדד. תוך שעות הגיב ראש הממשלה בנימין נתניהו בחריפות נדירה כלפי שותפים פוטנציאליים מהימין, וקרא לוינטר ולעוד שני ראשי מפלגות קטנות "שלוש פטריות אחרי הגשם". מאחורי הציטוט הצבעוני מסתתרת שאלה מעשית אחת, לא רק תקשורתית: האם פיצול קולות בימין הדתי-לאומי, שבעבר כבר עלה למפלגות בגוש הזה מנדטים שלמים, עומד לחזור על עצמו לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר.

מה בדיוק הוכרז

וינטר, שפרש מצה"ל בדרגת תת-אלוף אחרי שנים בפיקוד יחידות קרביות ובתפקידים בכירים בזרוע היבשה, בחר להציג את הרשימה שלו בטקס פומבי בירושלים ולא בהדלפה מדודה לתקשורת. לצדו הופיעו יוסף חדד, ערבי-ישראלי נוצרי ופצוע צה"ל משירותו בחטיבת גולני; המגישה לשעבר נטעלי שם טוב; וללי דרעי, אמו השכולה של סמ"ר סעדיה דרעי שנפל בקרב ברצועת עזה ביוני 2024. השילוב הזה — קצין קרבי, פעיל הסברה ערבי, דמות תקשורתית ואם שכולה — מסמן ניסיון מכוון להיראות רחב מהתדמית הצרה של מפלגת ימין דתי קטנה, ולפנות גם לציבור חילוני ומסורתי שמזדהה עם עמדות ניציות בביטחון בלי להזדהות בהכרח עם שיח דתי-הלכתי.

שם טוב, שהייתה מוכרת לציבור הרחב כמגישת חדשות, מביאה לרשימה נראות תקשורתית ונוחות מול מצלמה שרוב הרשימות החדשות נאלצות לבנות מאפס. דרעי, לעומת זאת, מייצגת סיפור אחר לגמרי: היא הצטרפה לרשימה כאם שכולה, ומצטרפת אליה כמי שמדברת מתוך אובדן אישי ולא מתוך קריירה פוליטית קודמת. שילוב כזה של דמות תקשורתית מוכרת לצד דמות שמייצגת חוויה אישית וכואבת ממלחמת עזה הוא מהלך תדמיתי מחושב, שנועד לגרום לרשימה להיראות כמייצגת פלחי ציבור רחבים ולא רק שכבה אידאולוגית מצומצמת אחת.

הבחירה בירושלים כזירת ההשקה, ולא בבמה מפלגתית מוכרת, נועדה כנראה לשדר שמדובר במהלך עצמאי ולא בפיצול פנימי של מסגרת קיימת. וינטר עצמו נמנע מלהתייחס ישירות לביקורת שכבר הופנתה כלפיו על עצם ההחלטה להתמודד בנפרד, והעדיף להציג את הרשימה המלאה כתשובה: מי שמביא לצידו קצין פצוע, אם שכולה ומגישת חדשות לשעבר, כך הרעיון, לא בונה מפלגת אדם אחד אלא תנועה.

יוסף חדד ותיק ההסברה

ההצהרה הבולטת ביותר של הערב לא הגיעה מוינטר אלא מחדד עצמו, שאמר בפירוש כי הוא שואף להתמנות לשר ההסברה — ובכך להיות הערבי הראשון בקבינט המדיני-ביטחוני של ישראל. חדד, שכיהן כמנכ"ל עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" ובנה בשנים האחרונות נוכחות בינלאומית כדובר ישראלי מול קהל דובר אנגלית וערבית ברשתות החברתיות ובראיונות זרים, מביא למפלגה נכס שקשה להעתיק: אמינות כפעיל שדה, לא כפוליטיקאי במינוי. הביוגרפיה שלו — נוצרי ערבי שנפצע בשירות קרבי בגולני ובחר להישאר קול פרו-ישראלי בזירה הבינלאומית — היא בדיוק הסיפור שקמפיין הסברה ישראלי מתקשה לייצר באופן מלאכותי.

עבור קמפיין שמנסה להראות שהימין הישראלי אינו מונוליט יהודי-הלכתי בלבד, המינוי המוצהר שלו למספר 2 הוא המסר עצמו, לא רק הבחירה באיש. אם עמך ישראל אכן תעבור את הכנסת, מדובר בתקדים: לראשונה ישב ערבי-ישראלי בקבינט המדיני-ביטחוני מטעם רשימת ימין, ולא כנציג מפלגה ערבית או כחבר קואליציה משלים.

יש לכך גם היגיון תזמון. שנות המלחמה האחרונות הציבו את ישראל תחת ביקורת בינלאומית עזה במיוחד, ותיק ההסברה עבר בתקופה הזו מתפקיד תדמיתי משני לתפקיד שנתפס כחלק מהאסטרטגיה הביטחונית עצמה. שיבוץ דובר בעל רקורד מוכח מול קהל בינלאומי במקום ריאלי ברשימה, ולא רק כפעיל מטעם, הוא ניסיון של וינטר לטעון שהוא מבין את החשיבות הזו טוב יותר ממפלגות הימין הוותיקות.

התגובה של נתניהו: לא עניין אישי, עניין לאומי

נתניהו לא חיכה לסקר הראשון כדי להגיב. באירוע מפלגתי באזור בנימין תקף במישרין את וינטר וגם את משה פייגלין ואבי מעוז, שני ראשי מפלגות ימין קטנות נוספות שמתמודדות בנפרד. "אין לי בעיה אישית עם אף אחד מהם, יש בעיה לאומית", אמר, ותיאר את השלושה כ"שלוש פטריות שצומחות אחרי הגשם" — דימוי שמרמז על מפלגות שקמות סביב דמות אחת סביב מועד בחירות ונעלמות באותה מהירות. המסר המרכזי שלו היה חד וברור: "השמאל לא יפיל את הימין, רק הימין יכול להפיל את הימין". בפועל זו דרישה ישירה משלושתם להתאחד עם מפלגות קיימות בגוש הימין, או לחלופין לפרוש מהמירוץ לגמרי לפני מועד סגירת הרשימות.

הניסוח של נתניהו לא הצטמצם לוינטר בלבד. הוא הפנה את אותה דרישה, באותה נשימה, גם לפייגלין ולמעוז — מה שממסגר את הסיפור לא כמחלוקת אישית בין שני אנשים אלא כמדיניות מוצהרת של ראש הממשלה כלפי כל מפלגת ימין עצמאית שאינה חלק מהמסגרות הקיימות. לוינטר ולחדד, מנגד, אין עדיין תגובה פומבית מפורטת לדרישה הזו מעבר להמשך הקמפיין כמתוכנן.

למה חשבון המנדטים הזה אמיתי

אחוז החסימה לכנסת עומד על 3.25% מהקולות הכשרים — סף שכל אחת משלוש הרשימות הקטנות הללו צריכה לעבור בנפרד כדי לזכות ולו במושב אחד. זו לא סוגיה תיאורטית: לפי שיטת הבחירות בישראל, קולות שניתנו למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה נמחקים לחלוטין מהמניין הסופי של המנדטים ואינם עוברים אוטומטית לאף רשימה אחרת. שלוש מפלגות ימין נפרדות שכל אחת שואבת קול מאותו מאגר בוחרים דתי-לאומי וממלכתי-ניצי, כאשר לא כולן עוברות את הסף, יוצרות תרחיש שבו אלפי קולות ימין פשוט נעלמים מהספירה — בדיוק התרחיש שממנו נתניהו מזהיר, ולא בפעם הראשונה שתופעה כזו עולה בפוליטיקה הישראלית סביב מפלגות ימין קטנות בסמוך למועד בחירות.

לא הפעם הראשונה: כשקולות ימין נמחקו בפועל

הדאגה של נתניהו אינה תיאורטית, ויש לה תקדים מוכר בפוליטיקה הישראלית. בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015 התמודדה רשימה משותפת של מפלגת יחד בראשות אלי ישי ועוצמה יהודית, כשברוך מרזל ייצג את עוצמה יהודית במקום הרביעי ברשימה. הרשימה המאוחדת קיבלה כשלושה אחוזים מהקולות הכשרים — קרוב, אך מתחת לאחוז החסימה של 3.25%. התוצאה הייתה שכל אותם קולות נמחקו לחלוטין מהמניין הסופי של המנדטים, ולא עברו לאף רשימת ימין אחרת. אותו תרחיש בדיוק הוא הבסיס לאזהרה של נתניהו כלפי וינטר, פייגלין ומעוז: שלוש רשימות נפרדות שכל אחת מהן עלולה להישאר מתחת לסף, במקום שכולן יתאחדו למסגרת אחת שעוברת אותו בבטחה.

מה זה אומר על הבחירות ב-27 באוקטובר

ההשקה הופכת את שאלת האיחוד למוקד המרכזי הבא בקמפיין הימין. נתניהו הציג את הדרישה כבינארית: להתאחד עם מפלגה קיימת או לפרוש מהמירוץ. וינטר, מצדו, בחר בדרך ההפוכה — הצגת רשימה מלאה, כולל שמות עם ערך תדמיתי גבוה, ומתן תשובה עקיפה לכך שהוא רואה במפלגתו כוח עצמאי ולא כרטיס משא ומתן זמני. הדינמיקה הזו תיבחן בשבועות הקרובים לא רק בסקרים אלא גם בשאלה מעשית: האם מפלגות ימין קיימות יציעו לוינטר או לחדד מקום ריאלי ברשימותיהן כדי למנוע פיצול, ואם כן — מי מבין השניים יקבל את ההצעה ומי יישאר מחוץ למשא ומתן.

עבור נתניהו, ההימור הוא ישיר: הקואליציה הנוכחית שלו נשענת על רוב מנדטים בגוש הימין והחרדי, ואפילו הפסד של מנדט או שניים בגלל קולות שנמחקו יכול להכריע בין ממשלה יציבה לבין קואליציה צרה שקשה לנהל אותה. מכאן הדחיפות שבה בחר להגיב עוד באותו ערב, במקום להמתין לתגובת התקשורת או לסקר הראשון שיבחן את כוחה של הרשימה החדשה.

מנגד, וינטר עשוי לטעון בדיוק את ההפך: שדווקא ריבוי קולות בקרב מצביעי ימין הוא סימן לכך שהמפלגות הקיימות אינן מספקות מענה מספק לחלק מהציבור, ושבמקום לדרוש מהחדשים להיעלם, על המפלגות הוותיקות לשאול את עצמן למה בכלל נוצר מקום לרשימה נוספת. ויכוח כזה, בין "תתאחדו כי אתם מיותרים" לבין "אתם צריכים אותנו כי החסרתם משהו", הוא בדיוק סוג הוויכוח שמכריע קמפיינים בשבועות האחרונים לפני יום הבחירות.

מה עוד יכול לקרות

• לחץ נוסף מהליכוד וממפלגות ימין אחרות על וינטר, פייגלין ומעוז להתמזג לפני מועד סגירת הרשימות
• מו"מ אפשרי על מקום ריאלי לחדד ברשימת מפלגה ימנית גדולה יותר, כתחליף להישארות ב"עמך ישראל"
• סקרים ראשונים שיבחנו אם הרשימה החדשה אכן חוצה את אחוז החסימה באופן עצמאי
• תגובות נוספות ממפלגות הימין הממלכתי שעלולות להפסיד קולות לרשימה החדשה
• אפשרות שחדד עצמו יידרש לבחור בין השארות ב"עמך ישראל" לבין הצעה עתידית ממפלגה גדולה יותר

בסופו של דבר, ההשקה של "עמך ישראל" היא לא רק סיפור על מפלגה חדשה אחת — היא מבחן ראשון לשאלה אם גוש הימין ילמד את הלקח של פיצולים קודמים לפני הבחירות ב-27 באוקטובר, או ישלם עליו שוב במנדטים שנעלמים בגלל אחוז חסימה שמפלגה אחת או יותר לא הצליחה לעבור. התשובה תגיע לא מהצהרות הערב הזה, אלא מהמגעים השקטים שיתנהלו מעכשיו ועד לסגירת הרשימות הרשמית.

שאלות נפוצות

מהי "עמך ישראל" ומי עומד בראשה?

עמך ישראל היא מפלגת ימין חדשה שהושקה על ידי תא"ל במיל' עופר וינטר, מפקד חטיבת גבעתי לשעבר. במקום השני ברשימה מופיע פעיל ההסברה יוסף חדד, ולצדם המגישה לשעבר נטעלי שם טוב וללי דרעי, אמו השכולה של חייל שנפל בעזה.

למה יוסף חדד מככב בהשקה?

חדד, ערבי-ישראלי נוצרי ופצוע צה"ל, הצהיר שהוא שואף להתמנות לשר ההסברה ולהיות הערבי הראשון בקבינט המדיני-ביטחוני. המינוי שלו למספר 2 נועד לשדר שהרשימה פונה מעבר לקהל הימין הדתי-לאומי המסורתי.

למה נתניהו תקף את וינטר בחריפות?

נתניהו מזהיר שפיצול קולות בין כמה מפלגות ימין קטנות עלול לגרום לחלקן לא לעבור את אחוז החסימה של 3.25%, מה שימחק קולות ימין מהספירה ועלול להחליש את כלל גוש הימין בהרכבת קואליציה.

מתי הבחירות הבאות בישראל?

הבחירות לכנסת ה-26 קבועות ליום 27 באוקטובר 2026, והשקת המפלגה של וינטר מתרחשת בעיצומה של תקופת הרשמת הרשימות לקראת מועד זה.