בכתבה זו
ישראל הודיעה לארצות הברית, בערוצים ביטחוניים, שהפיילוט להעברת אחריות ביטחונית מצה"ל לצבא הלבנוני בדרום לבנון נכשל. הגורמים בירושלים מוסרים לוושינגטון שהצבא הלבנוני לא פירק את תשתית חיזבאללה בשטחים שהועברו לאחריותו, ושבחסות נוכחותו חוזרים אנשי הארגון לכפרים שצה"ל התפנה מהם. התוצאה המיידית: ישראל לא ממהרת לאשר הרחבה של הפיילוט לכפרים נוספים, וכל התהליך שאמור היה להוביל בהדרגה לנסיגה רחבה יותר נעצר בפועל.
מדובר בהתפתחות הביטחונית המשמעותית ביותר מציר הגבול הצפוני בימים האחרונים, והיא נוגעת ישירות לשאלה שמלווה את ישראל מאז הפסקת האש עם לבנון בסוף 2024: האם אפשר לסמוך על מנגנון מקומי, לא ישראלי, שיפרק את התשתית הצבאית של חיזבאללה בלי שצה"ל יעשה זאת בעצמו – או שבלי נוכחות ישראלית צמודה בשטח, כל תהליך כזה נשאר על הנייר.
הרקע: מהפסקת האש ועד לניסוי בשטח
הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, שנחתמה בסוף נובמבר 2024, קבעה שהארגון יתפנה מהשטח שמדרום לנהר הליטני, שהצבא הלבנוני יפרוס שם את כוחותיו במקום חיזבאללה, ושמנגנון בינלאומי בראשות גורם אמריקאי יפקח על היישום. בפועל, נותרו לצה"ל כמה עמדות בתוך שטח לבנון שמהן לא נסוג, בטענה שהן נחוצות להגנה על יישובי הצפון כל עוד הפירוק המלא של תשתית חיזבאללה לא הושלם.
הפיילוט שסביבו סובב הדיווח הנוכחי הוא הניסיון הראשון לגשר על הפער הזה: להוכיח, בכמה כפרים נבחרים, שהצבא הלבנוני מסוגל לעשות בפועל את מה שהוגדר לו על הנייר – ורק אז לדון בהרחבת הנסיגה הישראלית לשאר השטח שנותר.
מה זה בכלל "פיילוט הנסיגה"
הרעיון נולד מתוך לחץ אמריקאי להראות התקדמות מוחשית ביישום הבנות הפסקת האש: צה"ל נסוג מכמה כפרים נבחרים בדרום לבנון, מעביר את האחריות הביטחונית לצבא הלבנוני, והאחרון אמור להוכיח שהוא מסוגל למנוע את שיבתו של חיזבאללה לאזור ולפרק תשתית שנותרה בו. אם הניסוי מצליח בכמה כפרים, המתווה אמור להתרחב בהדרגה לשאר האזור שממנו צה"ל לא נסוג עדיין.
מהלך הפינוי הראשון יצא לדרך בחודש יולי 2026, כשצה"ל החל לסגת מכמה כפרים שנבחרו כאזורי ניסוי, ובהם זוטר אל-ע'רביה וסריפא. הצבא הלבנוני נכנס לאזורים הללו בשלבים, בליווי הצהרות רשמיות משני הצדדים על עמידה בלוח הזמנים שסוכם עם הגורם האמריקאי שמתווך בין הצדדים. באותם שבועות הוצג הפיילוט כהוכחת היתכנות שאמורה לפתוח דלת להסדרה רחבה יותר של האזור כולו.
הטענה המרכזית של ישראל: אין פירוק תשתית
לפי המידע שהועבר לאמריקאים, הצבא הלבנוני לא ביצע בפועל את מה שהוגדר לו כתנאי להצלחת הפיילוט – איתור ופירוק תשתיות חיזבאללה שנותרו בשטח שהועבר לאחריותו. גורמים בכירים בצה"ל מעריכים שמפקד הצבא הלבנוני, האלוף רודולף חייקל, ממשיך לפעול בזהירות רבה מול חיזבאללה, נמנע מעימות עם מפקדי הארגון בשטח, ולא יעיל באיתור נשק ותשתיות מוסתרות שנותרו מהמלחמה הקודמת.
ההערכה הישראלית אינה טוענת שהצבא הלבנוני משתף פעולה באופן גלוי עם חיזבאללה, אלא שהוא בוחר להימנע מהתעמתות שעלולה להוביל לחיכוך פנימי בלבנון עצמה, שם לחיזבאללה עדיין השפעה פוליטית וחברתית ניכרת, ייצוג בממשלה ותמיכה עממית באזורי הדרום והשיעי. מבחינת ישראל, התוצאה בשטח זהה בין אם מדובר בחוסר יכולת ובין אם בחוסר רצון פוליטי: התשתית נשארת במקומה, והמטרה שלשמה הוקם הפיילוט לא הושגה.
חיזבאללה חוזר בדלת האחורית
מעבר לשאלת פירוק הנשק, הדיווחים שהועברו לוושינגטון מתארים תופעה נוספת: תחת חסות נוכחות הצבא הלבנוני, פעילים ומוסדות אזרחיים המזוהים עם חיזבאללה חוזרים לכפרים שצה"ל התפנה מהם. מדובר בשלב ראשוני של הצבה אזרחית – לא בהכרח נוכחות צבאית גלויה – אבל בירושלים מעריכים שזו בדיוק הדרך שבה חיזבאללה בנה בעבר את האחיזה הצבאית שלו באזור: קודם נוכחות אזרחית ומוסדית שקשה להתנגד לה בגלוי, ורק אחר כך תשתית מבצעית שמסתתרת מאחוריה ומתחדשת בהדרגה.
זו הנקודה שהופכת את הפיילוט, מבחינה ישראלית, מכישלון מנהלי גרידא לסיכון ביטחוני של ממש: אם התהליך שאמור היה למנוע את שובו של חיזבאללה לדרום לבנון הופך בפועל למנגנון שמאפשר לו לחזור בלי להיתקל בהתנגדות, המשך ההרחבה שלו לא רק שלא יפתור את הבעיה – הוא יגדיל את השטח שבו התופעה הזו יכולה לחזור על עצמה.
שלושת הכפרים שנבחרו לניסוי – מה קרה בכל אחד
| כפר | מה בוצע | מצב לפי הדיווח הישראלי |
|---|---|---|
| זוטר אל-ע'רביה | נסיגת צה"ל והצבת הצבא הלבנוני | תשתית לא פורקה, נוכחות אזרחית מזוהה עם חיזבאללה חוזרת |
| סריפא | נסיגת צה"ל והצבת הצבא הלבנוני | אותה תבנית – היעדר פעולה נגד תשתית קיימת |
| כפר שלישי שנכלל בגל הראשון | נסיגת צה"ל בעקבות לחץ אמריקאי להראות התקדמות | מוצג באותם דיווחים כחלק מהפיילוט שנכשל |
מה אומרים בביירות ובוושינגטון
הצד הלבנוני והצד האמריקאי לא אימתו את התיאור הישראלי במלואו, וגורמים בלבנון הכחישו בעבר טענות דומות על נסיגה חלקית או על כישלון המנגנון בכלל. זו בדיוק הסיבה שהמסר הישראלי הועבר בערוצים ביטחוניים סגורים ולא בהצהרה פומבית: מדובר בניסיון להפעיל לחץ על וושינגטון להחמיר את הדרישות מהצבא הלבנוני, לא בהכרזה פומבית על קריסת התהליך כולו כלפי חוץ.
עם זאת, האמריקאים עצמם הם שיזמו את הפיילוט מלכתחילה כהוכחת היתכנות למתווה רחב יותר, ולכן חוסר שביעות הרצון הישראלית מציב אותם במצב לא נוח: אם הפיילוט ייכשל רשמית, הם יצטרכו למצוא נוסחה חדשה שתשכנע את ישראל להמשיך לסגת, או להסכים בשקט שקצב הנסיגה מהאזור יתעכב עוד – שני תרחישים שמערערים את התדמית של תהליך שמתקדם, בזמן שהאמריקאים זקוקים דווקא להצגת התקדמות כדי להצדיק את מעורבותם המתמשכת בתיווך בין הצדדים.
גופי מחקר אמריקאים העוקבים אחרי האזור, ובהם מכון FDD, פרסמו בשבועות האחרונים ניתוחים שמצביעים על אותה מגמה מכיוון עצמאי: לטענתם, חוסר הפעולה של הצבא הלבנוני נובע פחות מבעיית יכולות טכניות ויותר מהיעדר החלטה פוליטית בביירות להתעמת עם חיזבאללה, כל עוד הארגון שומר על מעמד פוליטי וחברתי משמעותי בתוך המדינה עצמה.
התבנית שכבר ראינו: 1701 ו-UNIFIL
זו לא הפעם הראשונה שמנגנון אמור לפרק את התשתית הצבאית של חיזבאללה מדרום לליטני בלי מעורבות ישראלית ישירה. החלטת מועצת הביטחון 1701 משנת 2006, שהביאה לסיום מלחמת לבנון השנייה, קבעה בדיוק את אותו עיקרון: פריסת הצבא הלבנוני וכוח UNIFIL הבינלאומי באזור שמדרום לנהר, ופירוק תשתית חיזבאללה משם. בפועל, לאורך כמעט שני עשורים, חיזבאללה בנה מחדש עוצמה צבאית ניכרת באותו שטח בדיוק, בלי שהמנגנון הבינלאומי או הצבא הלבנוני עצרו זאת.
הפיילוט הנוכחי הוצג כניסיון לתקן את הכשל הזה בגרסה חדשה – הפעם עם מעקב הדוק יותר, לוחות זמנים מוגדרים וביקורת אמריקאית צמודה. ההודעה הישראלית על הכישלון בשלושת הכפרים הראשונים מעוררת בדיוק את החשש שממנו ניסה הפיילוט להימנע: שגם הגרסה המשופרת של המנגנון חוזרת על אותה תבנית היסטורית, רק בקנה מידה קטן יותר ובשלב מוקדם הרבה יותר.
למה ישראל לא ממהרת להרחיב
בפועל, המשמעות המיידית של ההודעה הישראלית היא הקפאה: כל עוד לא נראה שינוי מוחשי בהתנהלות בכפרים שכבר הועברו, ישראל לא מתכננת לאשר כפרים נוספים לתהליך. מבחינת ירושלים, אין טעם להרחיב מנגנון שלא הוכיח את עצמו בשלב הראשון – וכל הרחבה נוספת רק מגדילה את השטח שבו חיזבאללה יכול לשחזר נוכחות בלי שצה"ל נמצא שם כדי למנוע זאת.
זו גם הסיבה שהנושא חורג מדיון טכני על קצב נסיגה גרידא. השאלה האמיתית שעולה מהדיווח הזה היא אם המנגנון שנועד להחליף את הנוכחות הישראלית בדרום לבנון בר-קיימא בכלל, או שבלי לחץ ישראלי צמוד ובלי איום אמין על התשתית, הוא פשוט לא מתפקד – וכל צעד קדימה בו הוא הפסד ביטחוני, לא הישג דיפלומטי.
מה זה אומר לגבי ההסכם הרחב יותר
הפיילוט לא היה מטרה בפני עצמה – הוא נועד לשמש שלב ביניים לקראת השלמת נסיגת צה"ל מכל השטח בדרום לבנון, בכפוף לפירוק מלא של תשתית חיזבאללה מדרום לליטני. כישלון הפיילוט, גם אם הוא מוגדר עדיין כבעיה נקודתית בכמה כפרים, מערער את ההנחה שביסוד כל התהליך: שהצבא הלבנוני יכול לשמש תחליף אמין לנוכחות ישראלית. אם ההנחה הזו לא מוכיחה את עצמה בשלושה כפרים בלבד, קשה לראות איך היא תחזיק באזור רחב הרבה יותר, עם תשתית חיזבאללה שנפרסה שם במשך שנים.
מה לצפות בהמשך
בשלב הזה מסתמנים שלושה כיוונים אפשריים. הראשון: וושינגטון תגביר את הלחץ על ביירות, תציב לצבא הלבנוני יעדים מוגדרים וברי-בדיקה לפירוק תשתית בכפרים הקיימים, ותשעה את הרחבת הפיילוט עד שאלה יתממשו בפועל. השני: ישראל תבחר לפעול מבצעית נגד תשתית שמתגלה מחדש באזורים שכבר הועברו לאחריות הצבא הלבנוני, גם אם המשמעות היא חיכוך עם הכוח שאמור לפקח על השטח מטעם המנגנון עצמו. השלישי, והפחות סביר בטווח הקרוב: הצבא הלבנוני יבצע בפועל פעולות ממשיות נגד תשתית חיזבאללה שיספיקו לשכנע את ישראל להמשיך בתהליך.
מה שבטוח הוא שכל עוד לא נראה שינוי מוחשי בשטח, הפיילוט נשאר תקוע בשלב שבו הוא נמצא כרגע – שלושה כפרים, בלי הרחבה, ובלי אישור ישראלי לצעד הבא.
למה זה חשוב לכם
עבור הציבור בישראל, הסיפור הזה הוא לא רק עדכון דיפלומטי אלא שאלה ישירה של הרתעה בגבול הצפון. ככל שהמנגנון שאמור להחליף את נוכחות צה"ל מתגלה כלא אפקטיבי, כך גדל הסיכוי שישראל תיאלץ לבחור בין המשך נוכחות צבאית ממושכת בדרום לבנון – עם כל העלות והסיכון שבכך – לבין קבלת סיכון ביטחוני גבוה יותר לאורך הגבול אם היא כן תמשיך לסגת. שני הכיוונים האלה משפיעים על תושבי הצפון בטווח המיידי, ועל כלל הציבור בטווח הרחוק יותר: כל עוד השאלה הזו לא נסגרת, החשיפה הביטחונית של ישראל בציר הזה נשארת פתוחה, וכל סבב הסלמה עתידי בגבול הצפון ייבחן גם לאור מה שקרה, או לא קרה, בשלושת הכפרים האלה.
שאלות נפוצות
מהו הפיילוט לנסיגת צה"ל מדרום לבנון?
מנגנון שיזמו ארה"ב, ישראל ולבנון, שבמסגרתו צה"ל נסוג מכמה כפרים נבחרים בדרום לבנון והאחריות הביטחונית עליהם עוברת לצבא הלבנוני. המטרה הייתה להוכיח שהצבא הלבנוני מסוגל למנוע את שובו של חיזבאללה ולפרק תשתית שנותרה בשטח, כתנאי להרחבת המתווה.
למה ישראל אומרת שהפיילוט נכשל?
לפי המידע שהועבר לוושינגטון, הצבא הלבנוני לא פירק את תשתית חיזבאללה בכפרים שהועברו לאחריותו, ופעילים ומוסדות אזרחיים המזוהים עם הארגון חוזרים אליהם תחת חסות נוכחותו.
האם ישראל תרחיב את הנסיגה לכפרים נוספים?
לא בשלב הזה. כל עוד לא נראה שינוי בהתנהלות בכפרים שכבר הועברו לאחריות הצבא הלבנוני, ישראל לא מתכננת לאשר הרחבת הפיילוט.
מה התגובה של לבנון וארה"ב לטענות הישראליות?
הצד הלבנוני לא אימת את התיאור הישראלי במלואו ובעבר הכחיש טענות דומות על נסיגה חלקית. ארה"ב, שיזמה את הפיילוט, טרם הגיבה באופן פומבי מלא לטענת הכישלון.
