מדריכים והסברים

זכויות עובד בשבעה: מאיפה נובעת הזכאות ואיך בודקים אותה

מהן זכויות עובד בשבעה, מאילו שכבות מורכבת הזכאות להיעדרות בתשלום בימי אבל, איך היא מחושבת בתלוש ואיפה בודקים את הנוסח המעודכן.

בכתבה זו

    הסבר מסודר על שכבות הזכאות להיעדרות בתשלום בימי אבל, מה משתנה בין מקום עבודה אחד לאחר, ואיפה בודקים את הנוסח המחייב.

    פטירה של קרוב משפחה מגיעה בלי הודעה מוקדמת, ובדיוק ברגע שבו אין שום כוח להתעסק בניירת. השאלות המעשיות — כמה ימי היעדרות מגיעים, מי משלם עליהם, ומה קורה אם המעסיק מנכה אותם ממכסת ימי החופשה — עולות כמעט תמיד באיחור, כשמגיע תלוש השכר של סוף החודש ומשהו בו לא מסתדר.

    לפני הפרטים כדאי להבהיר נקודה אחת, כי היא מסבירה למה קשה למצוא תשובה אחת ברורה: אין בישראל חוק יחיד שנקרא "חוק ימי אבל" ושאפשר לצטט ממנו מספר ולסגור את הסוגיה. הזכאות מורכבת מכמה שכבות שחלות זו על גבי זו, וכל שכבה יכולה להרחיב את קודמתה אך לא לצמצם אותה. לכן התשובה הנכונה כמעט תמיד היא "תלוי במקום העבודה", והדרך היחידה לדעת היא לעבור על השכבות לפי הסדר.

    זכויות עובד בשבעה: מאיפה נובעת הזכאות ומה קובע את היקפה

    דיני העבודה בישראל בנויים כרצפת מינימום שמעליה אפשר רק להוסיף. כלל האצבע המנחה הוא שכאשר שני מקורות חלים על אותו עובד, גובר המקור המיטיב עמו. משמעות הדבר לענייננו היא שאין טעם לחפש את המקור ה"נכון" — צריך לאתר את כל המקורות שחלים על מקום העבודה המסוים, ולבחור את הרחב שבהם.

    ארבע שכבות הזכאות, ולמה סדר הבדיקה משנה

    כל אחת מהשכבות הבאות עשויה להסדיר היעדרות בתקופת אבל, ולעיתים קרובות יותר מאחת מהן חלה במקביל:

    • חקיקה ראשית — חוקי המגן הכלליים. הם מסדירים נושאים כמו חופשה שנתית ודמי מחלה, ולכן הם רלוונטיים בעיקר לשאלה מה מותר לנכות ומה אסור.
    • צו הרחבה — הוראה שמחילה הסכם קיבוצי על ענף שלם או על כלל המשק. צו ההרחבה הכללי שעוסק בימי אבל הוא המקור העיקרי שחל על עובדים במגזר הפרטי שאין להם הסדר טוב יותר.
    • הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי — הסכם שחל על מקום עבודה מסוים או על ענף מסוים. במגזר הציבורי ובחלק ניכר מהמגזר הציבורי המורחב ההסדר קבוע כאן, ולעיתים הוא רחב מצו ההרחבה.
    • חוזה אישי ונוהג במקום העבודה — מה שנכתב בהסכם ההעסקה, ומה שנהוג בפועל באופן עקבי לאורך זמן. נוהג מוכח יכול להקנות זכות גם כשהוא לא מופיע בשום מסמך.
    שכבה מה היא קובעת על מי היא חלה איפה בודקים
    חקיקה ראשית רצפת זכויות כללית, בעיקר בנוגע לניכויים ולחופשה כל עובד ועובדת ספר החוקים ואתרי הסבר ממשלתיים
    צו הרחבה היעדרות בתשלום בתקופת אבל, בכפוף לתנאי סף מי שאין עליו הסדר מיטיב אחר אתר משרד העבודה, מדור צווי הרחבה
    הסכם קיבוצי הסדר ייעודי, לעיתים רחב יותר עובדי אותו מקום עבודה או ענף ועד העובדים או ארגון העובדים היציג
    חוזה אישי ונוהג תוספות מעבר לרצפה העובד המסוים הסכם ההעסקה, נוהלי משאבי אנוש

    צו ההרחבה בדבר ימי אבל: תנאי הסף שקובעים אם הוא חל

    צו ההרחבה בנושא ימי אבל בנוי מכמה תנאים מצטברים. חשוב לעבור עליהם אחד־אחד, כי אי־עמידה בתנאי אחד מוציאה את העובד מגדר הצו — גם אם שאר התנאים מתקיימים.

    ותק מינימלי במקום העבודה

    הצו מתנה את הזכאות בכך שהעובד הועסק אצל אותו מעסיק תקופה מינימלית לפני מועד הפטירה. עובד חדש מאוד עלול שלא לעמוד בתנאי הזה, ואז הוא נסמך על שכבות אחרות: הסכם קיבוצי, נוהג, או הסכמה פרטנית מול המעסיק. את התקופה המדויקת יש לבדוק בנוסח הצו עצמו, כי זה בדיוק סוג הפרט שמשתנה בין גרסאות ובין ענפים.

    קרבת המשפחה שמזכה בהיעדרות

    הצו מונה רשימה סגורה של קרובים שפטירתם מזכה בהיעדרות. פטירה של אדם שאינו ברשימה — קרוב רחוק יותר, חבר קרוב, בן משפחה של בן הזוג — אינה מקימה זכאות מכוח הצו, גם כשהאבל אמיתי ומחייב מבחינה אישית. במקרים כאלה נותרים ימי החופשה, היעדרות ללא תשלום, או הסדר וולונטרי של המעסיק. הרשימה המדויקת מופיעה בנוסח הצו, וזו הנקודה שהכי כדאי לבדוק בעצמכם ולא להסתמך על שמועה.

    תנאי אי־הכפל

    ברוב ההסדרים מסוג זה קיים תנאי שלפיו הזכאות קמה רק אם העובד אינו מקבל תשלום עבור אותם ימים ממקור אחר. כלומר, אי אפשר לקבל גם תשלום מכוח הצו וגם תשלום מקביל מגורם נוסף עבור אותה תקופת היעדרות עצמה.

    איך מחושב התשלום בפועל

    העיקרון הרגיל בחישוב היעדרות בתשלום הוא החזרת המצב לקדמותו: העובד אמור לקבל את מה שהיה מקבל אילו עבד באותם ימים. בפועל, האופן שבו זה נראה בתלוש שונה בין סוגי העסקה:

    • עובד במשכורת חודשית — לרוב לא מופיע שינוי בשורת השכר עצמה, אלא לכל היותר סימון של ימי ההיעדרות. חשוב לוודא שהם לא סומנו כחופשה שנתית או כהיעדרות ללא תשלום.
    • עובד שעתי או יומי — כאן ההיעדרות בולטת מיד בירידה בהיקף השעות, ולכן צריך לוודא שהתשלום עבור ימי האבל נרשם בשורה נפרדת ומזוהה.
    • משרה חלקית — הזכאות נגזרת בדרך כלל באופן יחסי להיקף המשרה ולימי העבודה הקבועים של אותו עובד, ולא במספר קבוע שזהה לכולם.

    שאלה נפרדת היא כיצד נספרים הימים: ימי עבודה בפועל או ימים קלנדריים. לחלוקה הזו יש השפעה מעשית גדולה כשהתקופה כוללת סוף שבוע או חג, ולכן כדאי לברר אותה מול מחלקת השכר לפני שמגישים דיווח נוכחות.

    ימי אבל מול ימי חופשה: ההבדל שמופיע בתלוש

    אחת התקלות הנפוצות היא ניכוי אוטומטי של ימי ההיעדרות ממכסת החופשה השנתית. חופשה שנתית היא זכות עצמאית שנועדה למנוחה ולבחירת העובד, והיא לא אמורה לשמש כדי לממן תקופה שקיימת לגביה זכאות נפרדת. כשההיעדרות מכוסה בשכבה אחרת, ניכוי ימי החופשה מקטין למעשה זכות אחת כדי לשלם על זכות שנייה.

    הדרך לזהות את זה היא פשוטה: להשוות את יתרת ימי החופשה בתלוש שלפני האירוע ובתלוש שאחריו. אם היתרה ירדה, יש שאלה לשאול. תלוש השכר הוא מסמך שהמעסיק חייב למסור, והוא נקודת הפתיחה של כל בירור. לצד זאת כדאי להכיר גם זכויות כספיות אחרות שנבדקות מול התלוש, כמו מענק העבודה ותנאי הזכאות אליו, שגם הוא נשען על נתוני העסקה ולא על פנייה יזומה של המעסיק.

    עובדי קבלן, כוח אדם ומועסקים דרך חברה חיצונית

    כשהעובד מועסק על ידי חברת כוח אדם או קבלן שירות ומוצב אצל מזמין שירות, הזכות עומדת מול המעסיק בפועל לפי דין — כלומר מול הגוף שמנפיק את תלוש השכר — ולא מול המקום שבו מבוצעת העבודה יום־יום. בפרקטיקה זה אומר שהפנייה צריכה להיות לחברה שמעסיקה, גם אם הממונה הישיר יושב במקום אחר. בענפים שבהם ההעסקה מורכבת, כמו ניקיון, שמירה ובנייה, קיימים לעיתים גם צווי הרחבה ענפיים עם הסדרים משלהם. הרגישות בענפים האלה מוכרת ומתועדת, כפי שעולה למשל מדיון בניכויים משכר עובדים בענף הבנייה.

    מה עושים בפועל, שלב אחר שלב

    1. להודיע למעסיק על ההיעדרות מוקדם ככל האפשר, ולוּ בהודעה קצרה בכתב שנשמר לה תיעוד.
    2. לברר איזה הסדר חל: צו הרחבה כללי, הסכם קיבוצי, או נוהל פנימי. את השאלה הזו מפנים למשאבי אנוש או לוועד העובדים.
    3. לשמור אישור פטירה ומסמך המעיד על קרבת המשפחה, כי זה מה שיתבקש כשמסדירים את התלוש.
    4. לבדוק את התלוש הבא ולהשוות את יתרת החופשה ואת סימון ימי ההיעדרות.
    5. אם יש פער — לפנות בכתב, בבקשה עניינית לתיקון, ולציין את המקור שעליו מסתמכים.
    6. אם הפנייה לא נענתה, אפשר לפנות לארגון העובדים, ליחידת האכיפה של חוקי העבודה, או לקבל ייעוץ לגבי הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

    איפה בודקים את הנוסח המעודכן

    הפרטים המספריים — אורך תקופת ההיעדרות, הוותק הנדרש ורשימת הקרובים — הם בדיוק החלק שמשתנה עם הזמן ובין ענפים, ולכן אין טעם לזכור מספר. הכתובות שבהן מופיע הנוסח המחייב הן אתר משרד העבודה במדור צווי ההרחבה, פורטלי המידע הממשלתיים בנושא זכויות עובדים, ההסכם הקיבוצי שחל על מקום העבודה כפי שהוא מצוי אצל ועד העובדים, וכמובן הסכם ההעסקה האישי. כשהתשובות סותרות זו את זו, הכלל שנזכר בפתיחה הוא שמכריע: ההוראה המיטיבה עם העובד היא הקובעת.

    שאלות נפוצות

    האם יש חוק אחד שקובע את זכויות עובד בשבעה?

    לא. אין חוק יחיד בשם זה. הזכאות נבנית מכמה שכבות: חקיקה ראשית, צו הרחבה כללי בנושא ימי אבל, הסכם קיבוצי שחל על מקום העבודה, וחוזה אישי או נוהג. כשיותר משכבה אחת חלה, ההוראה המיטיבה עם העובד היא שגוברת.

    כמה ימי היעדרות בתשלום מגיעים בתקופת אבל?

    המספר תלוי במקור שחל על מקום העבודה, והוא עשוי להיות שונה בצו הרחבה כללי ובהסכם קיבוצי ענפי. את המספר המחייב יש לקרוא בנוסח הצו או ההסכם עצמו, דרך אתר משרד העבודה או ועד העובדים, ולא להסתמך על נוסח שהועבר בעל פה.

    האם המעסיק רשאי לנכות את ימי השבעה ממכסת החופשה השנתית?

    כשקיימת זכאות נפרדת להיעדרות בתשלום בגין אבל, ניכוי אוטומטי של אותם ימים מהחופשה השנתית מקטין זכות אחת כדי לממן זכות אחרת. הדרך לבדוק היא להשוות את יתרת ימי החופשה בתלוש שלפני האירוע ובתלוש שאחריו, ולפנות בכתב אם היתרה ירדה.

    מה קורה כשהנפטר אינו ברשימת הקרובים שבצו ההרחבה?

    אם קרבת המשפחה אינה נכללת בצו, לא קמה זכאות מכוחו. במצב כזה נותרות אפשרויות אחרות: ניצול ימי חופשה, היעדרות ללא תשלום, או הסדר וולונטרי של המעסיק. לעיתים הסכם קיבוצי במקום העבודה מגדיר רשימה רחבה יותר, ולכן כדאי לבדוק גם אותו.

    עובד שעתי ועובד במשרה חלקית – איך מחושבת אצלם הזכאות?

    העיקרון הוא החזרת המצב לקדמותו: תשלום עבור מה שהעובד היה משתכר אילו עבד באותם ימים. אצל עובד שעתי הדבר נגזר מהיקף השעות שהיה מבצע, ובמשרה חלקית הזכאות נגזרת בדרך כלל באופן יחסי להיקף המשרה ולימי העבודה הקבועים, ולא במספר אחיד לכולם.

    מי המעסיק שאליו פונים כשההעסקה היא דרך חברת כוח אדם?

    הפנייה נעשית אל הגוף שמנפיק את תלוש השכר ומעסיק את העובד לפי דין, גם כשהעבודה בפועל מתבצעת אצל מזמין השירות. בענפים כמו ניקיון, שמירה ובנייה ייתכן שחלים גם צווי הרחבה ענפיים עם הסדרים נוספים.

    מה עושים כשהמעסיק לא נענה לפנייה בכתב?

    אפשר לפנות לארגון העובדים היציג אם קיים, ליחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד העבודה, או לקבל ייעוץ לגבי הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. כדאי לשמור תיעוד של הפניות, של התלושים ושל אישור הפטירה.

    איפה בודקים את הנוסח המעודכן של הזכאות?

    במדור צווי ההרחבה באתר משרד העבודה, בפורטלי המידע הממשלתיים בנושא זכויות עובדים, בהסכם הקיבוצי שחל על מקום העבודה כפי שהוא מצוי אצל ועד העובדים, ובהסכם ההעסקה האישי. כשהמקורות סותרים, ההוראה המיטיבה עם העובד היא הקובעת.

    שתפו את הכתבה:
    נכתב על ידי נועם

    כתיבת תגובה