ביטחון

הפנטזיה להמליך את אחמדינג'אד: כישלון המבצע הישראלי וחשיפת הקשר עם איראן

תחקירים חדשים חושפים את פרטי המבצע הסודי של ישראל להפלת המשטר האיראני והעלאתו של מחמוד אחמדינג'אד לשלטון. הכישלון המהדהד, ההשלכות על יחסי הכוחות באזור והקשר המפתיע בין ישראל לאחמדינג'אד.

בכתבה זו

    תל אביב, 10 ביולי 2023 – שני תחקירים עוצרי נשימה שפורסמו השבוע חושפים את הקלפים מאחורי אחת הפנטזיות המדיניות השאפתניות ביותר של ישראל בעשורים האחרונים: התוכנית להפלת המשטר באיראן והעלאתו של מחמוד אחמדינג'אד לשלטון. הסיפור, שמתפרש על פני שנים, משלב תככים פוליטיים, מבצעים חשאיים, וטעויות אסטרטגיות שהביאו לכישלון מהדהד.

    החלטה שנויה במחלוקת

    על פי התחקיר בהארץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה הגורם המרכזי שאישר את המבצע, ללא דיון מעמיק בקבינט או בהצבעה מסודרת. נתניהו הסתמך על החלטה קודמת של הקבינט להסמיך פורום מצומצם של ראשי סיעות לנהל את המלחמה נגד איראן. אחד מהמשתתפים בפורום תיאר את תגובת השרים כהלם מוחלט, כאשר נחשפו בפניהם פרטי התוכנית להציב את אחמדינג'אד כמנהיג חלופי.

    "כל כך הרבה אנשים ואף אחד לא אומר שהמלך עירום?", תהה מקור ביטחוני בכיר בשיחה עם הארץ. "הלכת על פנטזיה ויצרת לאיראנים סיפור ניצחון".

    המבצע, שכונה "חתול במגפיים", עורר ספקות רבים בקרב מערכת הביטחון. ראש אמ"ן דאז, האלוף שלומי בינדר, העריך כי אין סיכוי לחילופי שלטון באיראן בטווח הקרוב. מומחים הזהירו מפני השתלטות צבאית אפשרית של משמרות המהפכה במקרה של נפילת המשטר הדתי. בנוסף, הועלו חששות לגבי היתכנותו של אחמדינג'אד כשותף אמין, לאור ההיסטוריה שלו כמי שקרא להשמדת ישראל.

    בסיס סודי באזרבייג'ן

    התחקיר חושף גם את מעורבותה של אזרבייג'ן, שכנתה הצפונית של איראן. המדינה איפשרה למוסד הישראלי להקים בסיס סודי בשטחה, ששימש לצוותי התערבות ואיסוף מודיעין. עם זאת, התקווה לאזרבייג'ן כשותפה פעילה לא התממשה, והיא נותרה מתבוננת מהצד.

    בתוך המוסד, שררה אווירה של ביטחון עצמי מופרז, כאשר בכירים במערכת הביטחון דיווחו על אטימות מצד האגף להשפעה. הם עזבו את הפגישות בתחושה שאיש אינו מעוניין בעצתם.

    הפנטזיה להמליך את אחמדינג'אד: כישלון המבצע הישראלי וחשיפת הקשר עם איראן

    קשר חשאי עם אחמדינג'אד

    תחקיר מקביל בניו יורק טיימס חושף פרטים מפתיעים על הקשר הארוך בין ישראל לאחמדינג'אד. ראש המוסד דאז, דוד ברנע, נפגש עמו באופן אישי בבודפשט בשנת 2024, בשולי כנס אקדמי ששימש כיסוי למפגש. אחמדינג'אד שב לבירה ההונגרית גם ביוני 2025, למפגש נוסף עם נציגים ישראלים. ישראל מימנה בחשאי את הוצאותיו, בניסיון להפוך אותו לנכס מודיעיני.

    ביום הראשון של המלחמה, תקפה ישראל את המתחם בו שהה אחמדינג'אד בטהראן, אך המבצע התפרק במהירות. אחמדינג'אד, נסער מאופן החילוץ, עזב את מקום המסתור בנסיבות מסתוריות. לפי הדיווח, הוא מוחזק כעת במעצר בית תחת פיקוח אגף המודיעין של משמרות המהפכה.

    "התוכנית הייתה פנטזיה", אמר מקור איראני בכיר לניו יורק טיימס. "אחמדינג'אד הפך לסיפור ניצחון עבור המשטר, שהציג את ישראל כמי שמתערבת בענייניה הפנימיים של איראן".

    השלכות ועתיד היחסים

    הכישלון המהדהד של המבצע מעלה שאלות קשות לגבי תהליך קבלת ההחלטות בישראל. עם זאת, ברנע, ראש המוסד לשעבר, עדיין מאמין שהמשטר האיראני עלול לקרוס בתוך שנה עד שלוש שנים. הוא מציין שהסכם בין ארה"ב לאיראן עשוי לחזק את המשטר, אך גם להביא לסיפור ניצחון עבור טהראן.

    הקשר החשאי עם אחמדינג'אד, כמו גם הכישלון בהפלת המשטר, משאירים את ישראל במצב מורכב מול איראן. השאלה כעת היא כיצד יתפתחו היחסים בין המדינות, והאם ניתן יהיה להגיע להבנות שיביאו ליציבות באזור.

    שתפו את הכתבה:
    נכתב על ידי נועם

    כתיבת תגובה