בכתבה זו
בפגישה מכרעת של הקבינט הישראלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי ישראל לא תיסוג מלבנון, גם אם ארצות הברית תפעיל לחצים דיפלומטיים. הדיון, שהתמקד בעתיד המערכה בלבנון והנוכחות הצבאית הישראלית, עורר חילופי דברים סוערים בין שרי הקבינט.
עמדה נחושה מול לחצים בינלאומיים
נתניהו פתח את הישיבה בהצהרה נחרצת: "אני מוכן לעשות הרבה למען היחסים עם ארצות הברית, אך לא ניסוג מלבנון. לא נוותר על האינטרסים הלאומיים שלנו, גם אם זה אומר להתמודד עם לחצים בינלאומיים".
שר הביטחון, בני גנץ: "אנו מחויבים להגן על אזרחי ישראל ולשמור על ביטחונם. המערכה בלבנון היא מורכבת, אך נחושה יותר מתמיד."
השרים דנו בהשלכות המדיניות של הנוכחות הישראלית בלבנון, במיוחד לאור הדרישות האמריקאיות לנסיגה משטחים נוספים. השר אבי דיכטר העלה את החשש שהנסיגה הישראלית עלולה להתפרש כחלשות על ידי ארגונים עוינים, כמו חמאס.
המאבק על דעת הקהל
השרה אורית סטרוק התייחסה לתנועת "ארבע אימהות", אשר מתנגדת לנוכחות הישראלית בלבנון: "ההישג הצבאי בלבנון הוא משמעותי, אך התנועה כבר מנסה לנצל כל אבדות כדי לקדם את המושג 'הבוץ הלבנוני'." נתניהו הגיב בחריפות: "אחרי הנזק שגרמו, האם הן מעזות לדרוש נסיגה?"
שר החוץ, יאיר לפיד: "עלינו להציג את המציאות בלבנון כניצחון אסטרטגי. חשוב שנשמור על תמיכת הציבור הישראלי והבינלאומי."
מנהרות הלבנון: יעד מרכזי
השר ישראל כ"ץ הדגיש את חשיבות השמדת מנהרות הטרור: "נפוצץ כל מנהרה בין הקו הצהוב לליטאני. זהו יעד מרכזי במערכה". גדעון סער, לעומתו, קרא לזהירות ביחס לארצות הברית: "עלינו לשמור על היחסים עם ארה"ב, הם הנכס האסטרטגי החשוב ביותר של ישראל".
הדיון בקבינט חשף את המורכבות של המערכה בלבנון ואת הלחצים הפוליטיים והדיפלומטיים העומדים בפני ישראל. בעוד שנתניהו ומספר שרים מדגישים את נחישותם להגן על האינטרסים הלאומיים, אחרים מזהירים מפני פגיעה ביחסים עם בעלי ברית מרכזיים.
מה הלאה? לאחר הדיון הסוער, הממשלה צפויה לגבש אסטרטגיה ברורה יותר לגבי המערכה בלבנון, תוך התחשבות בלחצים הבינלאומיים ובדעת הקהל הישראלית. ההחלטות שיתקבלו ישפיעו על עתיד האזור ועל היחסים בין ישראל לשכנותיה.
