בכתבה זו
בחדר הצדדי של בית הקפה השקט בירושלים, יענקי גולדהבר, יוצא תוכנית הריאליטי "האח הגדול", משחזר את הרגעים בהם הפך לקורבן לפגיעה מינית דרך הרשת. פניו האדומות והקול הרועד שלו מעידים על עוצמת החוויה הטראומטית שחווה.
📌 מבט מהיר — עיקרי הידיעה:
- יענקי גולדהבר, יוצא "האח הגדול", חשף פגיעות מיניות שעבר דרך הרשת.
- החשיפה מעוררת דיון על האופן בו התקשורת והציבור מגיבים לקורבנות עבירות מין ברשת.
- גולדהבר מתמודד עם אתגרים ייחודיים כגבר קורבן פגיעה מינית בחברה החרדית.
הסיפור של יענקי: "זה היה כמו אונס טכנולוגי"
גולדהבר, בן 28, תיאר כיצד התכתב עם מה שהאמין שהם נשים דרך רשתות חברתיות. השיחות האינטימיות הפכו לאיומים וסחיטה כנופייתית כאשר הוא סרב לעמוד בדרישותיהם.
"דיברתי עם פרופיל שהיה נראה כמו אישה, שיתפתי אותה במחשבותיי והרגשות שלי. ואז הכול השתנה. הם התחילו לאיים עלי שאם לא אשלח להם כסף או אבצע פעולות מסוימות, הם יפרסמו את השיחות שלנו ואת התמונות שלי", סיפר גולדהבר בקול רועד.
הסיפור שלו מדגיש את המורכבות של פגיעות מיניות המתרחשות במרחב הווירטואלי. בעוד שגולדהבר לא חווה אונס פיזי, הוא מתאר את החוויה כ"אונס טכנולוגי", מונח שעורר מחלוקת ברשת.
התגובות הצורמות והסיקור התקשורתי
חשיפתו של גולדהבר עוררה סערה ברשתות החברתיות. חלק מהמשתמשים זלזלו בחוויה שלו, טענו שהוא "מחפש תשומת לב" או מנסה להשיג רווח אישי מהסיפור. התגובות הצורמות הללו משקפות את האתגרים העומדים בפני קורבנות עבירות מין, במיוחד גברים, כשהם מחליטים לדבר.
גם בסיקור התקשורתי היו כשלים. דיווחים מסוימים טעו בתיאור המקרה, והציגו אותו כקורבן אונס פיזי. גולדהבר נאלץ להבהיר שוב ושוב שהפגיעה הייתה מינית אך לא פיזית.
האתגרים הייחודיים של גברים קורבנות
לגברים הקוראים תיגר על הסטיגמות הקשורות לקורבנות עבירות מין יש אתגרים ייחודיים. בחברה החרדית, בה גולדהבר גדל, העיסוק במין נחשב לטאבו, מה שמקשה עוד יותר על חשיפת פגיעות כאלה.
"בחברה שלנו, גברים לא מדברים על פגיעות מיניות. זה נתפס כחולשה או כדבר אסור", מסביר גולדהבר. "הבושה והשתיקה מאפשרות למפגעים להמשיך לפעול בחופשיות"
נתונים סטטיסטיים מראים שגברים מהווים כ-10% מקורבנות עבירות המין המדווחות, אך ההערכה היא שהמספר האמיתי גבוה בהרבה. רבים מהקורבנים לא מדווחים על הפגיעה מחשש לסטיגמה ולחוסר אמון במערכת המשפט.
– לפי נתוני המשטרה, ב-2022 דווחו בישראל על כ-5,000 עבירות מין.
– גברים מהווים כ-10% מהקורבנות המדווחים, אך ההערכה היא שהמספר האמיתי גבוה יותר.
השלכות החשיפה על המודעות והחקיקה
חשיפתו של גולדהבר מעלה שאלות חשובות לגבי האופן בו החברה והתקשורת מתייחסות לקורבנות עבירות מין ברשת. היא מדגישה את הצורך בחינוך, בהעלאת מודעות ובשינוי גישות.
"חשוב שהציבור יבין שפגיעות מיניות יכולות לקרות לכל אחד, גם במרחב הווירטואלי", אומר עו"ד ירון כץ, מומחה למשפט פלילי. "החוק הישראלי מכיר בפגיעות מין ברשת כעבירות חמורות, אך יש צורך בהגברת האכיפה והמודעות"
שאלות ותשובות נפוצות
❓ שאלות ותשובות נפוצות:
ת: המונח מתייחס לפגיעות מינית המתרחשות דרך הרשת, כגון התחזות, סחיטה ואיומים הקשורים למעשים מיניים. זו לא הגדרה משפטית רשמית, אך היא מתארת חוויה טראומטית של קורבנות.
ת: גברים מתמודדים עם סטיגמות חברתיות חזקות הקשורות לגבריות ולפגיעות. בחברה מסוימת, כמו החברה החרדית, העיסוק במין נחשב לטאבו, מה שמקשה עוד יותר על הדיווח.
ת: החוק הישראלי מכיר בפגיעות מיניות ברשת כעבירות חמורות, כולל סחיטה באיומים, מעשים מגונים בהסכמה שהושגה במרמה, ואפילו אונס אם נעשה שימוש בכוח או איומים. האכיפה והמודעות צריכות להשתפר.
השלכות עתידיות: הדרך קדימה
סיפורו של יענקי גולדהבר הוא תזכורת כואבת לכך שפגיעות מיניות יכולות לקרות לכל אחד, בכל מקום, כולל במרחב הווירטואלי. החשיפה שלו דורשת מאיתנו כציבור לבחון מחדש את התגובות שלנו ואת האופן בו אנו תומכים בקורבנות.
השלכותיה של הכתבה הזו יכולות להיות רחבות. היא יכולה לעודד קורבנות נוספים לדבר, לחזק את האכיפה המשפטית נגד פוגעים ברשת, ולקדם חינוך ומודעות בנושא. האומץ של גולדהבר לשבור את השתיקה הוא צעד חשוב בדרך לשינוי חברתי אמיתי.
