בכתבה זו
קציני מודיעין רוסים, שגורשו לאחרונה מאירופה בשל מעורבותם בפלישה לאוקראינה, הופיעו מחדש ביפן, וממשיכים בפעילותם תחת זהויות דיפלומטיות ומסחריות. כך חושף תחקיר נרחב של ה"ניו יורק טיימס". לפי התחקיר, קצינים אלו, הפועלים במסגרת יחידה חשאית של המודיעין הצבאי הרוסי – "המנהלה ה-20", רוכשים או גונבים טכנולוגיה רגישות לשימוש צבאי ומעבירים אותה לרוסיה, תוך ניצול החולשות בחוקי הריגול היפנים.
רשת המודיעין הרוסית ביפן
תחקיר ה"ניו יורק טיימס" חושף רשת מורכבת של קציני מודיעין רוסים, הפועלים תחת כיסוי דיפלומטי ועסקי בטוקיו. במרכז הרשת עומד מקסים ולדימירוביץ' פילצ'נקוב, קצין מודיעין בן 49, המשמש כעובד חברת התעופה הרוסית איירופלוט. פילצ'נקוב ומקורביו מנצלים את נוכחותם ביפן כדי לרכוש טכנולוגיות מתקדמות, כולל רכיבים לשימוש צבאי, ולהעבירם לרוסיה באמצעות חברות שילוח ומדינות שלישיות.
"יפן נחשבת במשך שנים ל"גן עדן למרגלים", בשל חוקים חלשים נגד ריגול ומגבלות שהוטלו על שירותי המודיעין שלה לאחר מלחמת העולם השנייה. ליפן אף אין סוכנות מודיעין חוץ עצמאית, מה שהופך אותה ליעד אטרקטיבי עבור קציני מודיעין זרים."
איירופלוט: כיסוי אידיאלי לפעילות מודיעינית
איירופלוט, חברת התעופה הרוסית, מספקת כיסוי אידיאלי לקציני המודיעין. החברה מפעילה טיסות מוגבלות ליפן, אך שותפיה המקומיים ממשיכים לפעול. אחת מהן היא פרוקו אייר, חברת שילוח יפנית, הרוכשת שטחי מטען בטיסות למדינות שבהן איירופלוט עדיין פועלת. בכך, היא מסייעת להעברת המטען לרוסיה, תוך עקיפת הסנקציות הבינלאומיות.
פרוקו אייר: "גשר בין יפן לרוסיה"
פרוקו אייר, המציגה את עצמה כ"גשר בין יפן לרוסיה", מכחישה כל מעורבות בלתי חוקית. בעליה, טקהיקו מיקי, טוען כי החברה מעבירה לרוסיה רק ציוד רפואי ומוצרי קוסמטיקה, אך מסמכים שנחשפו בתחקיר מצביעים על כך כי החברה העבירה גם ציוד רגיש, כולל לחברת התרופות הרוסית R-Pharm, הנמצאת בסנקציות בינלאומיות.
"ראש ממשלת יפן, סנאה טאקאיצ'י, החלה לקדם הרחבה של יכולות המודיעין ובקרת היצוא. עם זאת, יפן עדיין נחשבת ליעד קל עבור קציני מודיעין זרים, בשל המגבלות על שירותי המודיעין שלה."
מרוץ החימוש הרוסי: רכיבים יפניים בשדה הקרב האוקראיני
החשיבות של יפן למלחמה הרוסית באוקראינה ניכרת. לפי אוקראינה, כ-90 אחוז מהטילים והכטב"מים הרוסיים שנבדקו הכילו רכיבים מתוצרת יפן. טיל שיוט רוסי שפגע בבניין מגורים בקייב והרג עשרות אנשים, כלל מודול מחשב יפני, למרות איסור היצוא.
אוקראינה העבירה לממשלת יפן ראיות רבות לשימוש ברכיבים יפניים בנשק רוסי, אך לא נמצאו ראיות לכך שחברות יפניות ידעו על כך שמוצריהן משמשים את מכונת המלחמה הרוסית. חברות כמו פנסוניק, טושיבה ו-NEC הכחישו כל הפרה של מגבלות היצוא.
השלכות ועתיד הרשת החשאית
תחקיר ה"ניו יורק טיימס" חושף רשת מודיעין רוסית מתוחכמת, המנצלת את החולשות בחוקי הריגול היפנים ואת הקשר הכלכלי בין שתי המדינות. עם זאת, השאלה נותרת פתוחה: האם יפן תנקוט בצעדים נגד קציני המודיעין הרוסים הפועלים בשטחה? האם היא תחזק את שירותי המודיעין שלה כדי להתמודד עם האיום? והאם מדינות המערב יזהו וישבשו את פעילות הרשתות הללו, או שיתמקדו רק בגירוש הקצינים מבירותיהן?
העתיד של רשת המודיעין הרוסית ביפן לוט בערפל, אך ברור כי היא מהווה חלק מרכזי במאמצי רוסיה לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות ולהשיג טכנולוגיה מתקדמת למלחמה באוקראינה.
