סערה פוליטית: דרעי תוקף את הרמטכ"ל על רקע חוק הגיוס

הסערה סביב חוק גיוס החרדים והמתיחות בין הקואליציה למערכת הביטחון מגיעה לשיאה: יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, תקף בחריפות יוצאת דופן את הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, על רקע מכתב האזהרה ששלח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

מתקפה חריפה על הרמטכ"ל

בשיחה עם העיתונאי ישי כהן, שבר דרעי את שתיקתו והאשים את הרמטכ"ל בנטילת תפקיד פוליטי. "הרמטכ"ל ידיד שלי, אבל לצערי הוא איבד את זה", אמר דרעי. "הוא עסוק ברדיפה ובשמירה על שמו. לא יכול להיות שהרמטכ"ל, שיודע שהמעצרים לא יביאו מגויס חרדי אחד, מוציא מכתב פומבי נגד עמדת שר הביטחון ורה"מ".

דרעי המשיך והאשים את הרמטכ"ל בניסיון לסייע לגוש השמאל: "מה שהרמטכ"ל עשה הוא תקדים מסוכן. הוא ניסה לעזור לשמאל, במטרה שהחרדים לא יצביעו בעד חוק פיצול היועמ"ש כדי לעצור את הרפורמה המשפטית".

תגובת דובר צה"ל

דובר צה"ל, תא"ל אפי דפרין, הגיב במהירות לטענות. "זהו ניסיון לפגוע בצה"ל כולו", אמר דפרין. "תפקידו של הרמטכ"ל הוא להביע את עמדתו המקצועית, והוא לא דמות פוליטית".

"הביקורת הזו פוגעת במ"פ, במג"ד, בחייל בגולני ובטייס", הוסיף דפרין. "פגעת ברמטכ"ל – פגעת בצה"ל כולו!"

שבר עמוק בין הקואליציה לצמרת הביטחון

העימות הפומבי הזה חושף את השבר העמוק בין הקואליציה בראשות הממשלה לבין צמרת מערכת הביטחון. הדרג הפוליטי החרדי רואה בצעדי הצבא ניסיון לסיכול פוליטי של חוקי הדגל שלהם, בעוד בצה"ל טוענים כי מדובר בדרישה מבצעית אמיתית.

נתונים סטטיסטיים מראים כי שיעור הגיוס החרדי לצה"ל נותר נמוך באופן עקבי לאורך השנים, מה שמעלה תהיות לגבי יעילות חוקי הגיוס הנוכחיים. על פי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2021, רק כ-6% מהגברים החרדים בגילאי 18-24 גויסו לצה"ל, לעומת כ-75% מהאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.

מומחים צבאיים מציינים כי הגדלת מצבת כוח האדם בצה"ל היא אכן צורך מבצעי חיוני, במיוחד לאור האיומים הביטחוניים הרב-זירתיים. עם זאת, הם מדגישים את חשיבות ההידבר בין הדרג הפוליטי לצבא כדי למנוע פוליטיזציה של מוסד הרמטכ"ל, שעלולה לפגוע בחוסנו של הצבא.

מה הלאה?

הסערה הנוכחית מעלה שאלות קשות לגבי היחסים בין הפוליטיקה הישראלית למערכת הביטחון. האם הקואליציה תמשיך לדחוף את הרפורמה המשפטית למרות התנגדות הצבא? כיצד יתמודד הרמטכ"ל עם הביקורת החריפה? והאם ניתן למצוא פשרה שתשרת הן את צרכי הביטחון והן את האינטרסים הפוליטיים?

המשך ההתפתחויות יבחנו את חוסנה של הקואליציה ואת יכולתה של מערכת הביטחון לעמוד מול הלחצים הפוליטיים.