בכתבה זו
בחודש שעבר, במהלך שבת התאחדות של קהל עדת ירושלים באשדוד, גיליתי את הסוד הטמון בעיר הנמל הזו: מודל ייחודי לחיים משותפים בין חרדים לחילונים. בסיור בין השכונות החרדיות, התברר כי אשדוד מציעה לא רק פתרון דיור לציבור החרדי, אלא גם דוגמה לדו-קיום שליו ומכבד.
שורשים היסטוריים
הסיפור מתחיל עם מרן הרב מפוניבז' זצ"ל, שהבין את הפוטנציאל של אשדוד כמקום להתיישבות חרדית. למרות שהתוכנית המקורית שלו הייתה להקים מחדש את ישיבת גרודנא, המהלך הוביל בסופו של דבר ליצירת רובע ג' – שכונה חרדית תוססת סביב הישיבה. בהמשך, כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל הצטרף ליוזמה, והעיר החלה לצמוח.
"אשדוד היא הוכחה לכך שאפשר לגור ביחד בלי מלחמות והפגנות. החרדים כאן דואגים לצרכיהם מבלי להתערב בחיי האחרים. זה מודל שיכול להתאים לכל המדינה." – עיתונאי ותושב מודיעין עילית.
תחילתה של התחרדות
אך הסיפור האמיתי מתחיל ברובע ז', שתוכנן מראש כפתרון דיור מאורגן לציבור החרדי. כ"ק מרן ה"לב שמחה" מגור זצ"ל, יחד עם כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א, היו מחלוצי המהלך הזה, שהפך את אשדוד למוקד התיישבות חרדית. רובע ח' הוא דוגמה מובהקת לתהליך התחרדות טבעי, ללא תכנון מוקדם, אלא כתוצאה מלחץ דמוגרפי ומצוות יישוב ארץ ישראל.
שמירת שבת במרחב הציבורי
במהלך הסיור, שני היבטים בולטים של שמירת השבת במרחב הציבורי תפסו את תשומת לבי. ראשית, תנועת הרכבים הדלילה בשבתות. נראה כי תהליך ההתחרדות השפיע על התושבים הוותיקים, או שמא ה"כופרים" פשוט עברו לאזורים אחרים של העיר. שנית, לא נשמעו מחאות או צעקות מצד החרדים כשעברו רכבים. ייתכן שמדובר במדיניות מכוונת של רבני העיר, אך התוצאה היא סביבה שלווה ומכבדת.
הפוטנציאל הנדל"ני
רובע ו' באשדוד הוא דוגמה מושלמת לפוטנציאל הנדל"ני העצום של העיר. רחוב שלמה בן יוסף, למשל, עבר מהפכה: מבניינים מתפוררים הוא הפך לרחוב יוקרתי ושוקק חיים בזכות כניסת הציבור החרדי ותמ"א 38. עליית המחירים הייתה דרמטית, והזכירה לי הזדמנות שהוחמצה: דירת 3 חדרים שהציעו לי ב-250,000 ש"ח בשנת 2012, שווה היום שני מיליון שקלים.
"אשדוד היא המודל שמוכיח שאפשר לגור יחד בשלום ובשלווה. הערים הבאות שיהפכו למרכזי התיישבות חרדית הן נתיבות, עפולה, חיפה, חריש ובאר שבע." – מומחה נדל"ן חרדי.
איפה האשדוד הבאה?
הצלחתה של אשדוד באינטגרציה חלקה בין קהילות מעלה את השאלה: איפה האשדוד הבאה? לפי מומחים, הערים הבאות שיהפכו למרכזי התיישבות חרדית הן נתיבות, עפולה, חיפה, חריש ובאר שבע. בכל הערים הללו, החרדים נכנסים לשכונות קיימות, בניגוד לטבריה וצפת, שהיו חרדיות בעבר ומחזירות עטרה ליושנה. באר שבע, בפרט, מציעה פוטנציאל עצום למגורים חרדיים, למרות שהיא פחות מתאימה למשקיעים.
השיעור מאשדוד
הסיור באשדוד מלמד אותנו שיעור חשוב: אפשר לגור ביחד בלי קונפליקטים. המודל האשדודי מוכיח כי כאשר החרדים דואגים לצרכיהם באופן מכבד, הם יכולים לשגשג לצד קהילות אחרות. זה מודל שיכול לשמש דוגמה לערים רבות בישראל, המנסות להתמודד עם אתגרי מגורים ודו-קיום.
