בכתבה זו
בצעד יוצא דופן, נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, בחר שלא לכלול את עצמו בהרכב המורחב שדן בחוק למניעת מעצר תלמידי ישיבות עריקים. בעוד שמבט ראשון עשוי היה להעיד על הימנעות מדיון עקרוני חשוב, מקורות פנימיים חושפים כי מדובר במהלך אסטרטגי מתוחכם.
בריחה מהאש הציבורית
החלטתו של עמית משקפת הערכת מצב זהירה. הוא הבין שהחוק הקיצוני, בעיני השופטים, יעורר סערה ציבורית, ולכן העדיף לפנות את הבמה. בכך, הוא מאפשר לשאר חברי ההרכב, כולל השופטים השמרנים, לעמוד בחזית ולקבל את קיתונות הביקורת.
דובר בית המשפט העליון: "הנשיא עמית בחר להשאיר את הדיון פתוח ונטול השפעות חיצוניות. הוא מאמין שהחוק יבחן באופן אובייקטיבי על ידי חבריו, ללא קשר לדעותיו האישיות."
חוק קיצוני, החלטה צפויה
החוק המוצע, המעניק פטור סלקטיבי לתלמידי ישיבות מהליכים פליליים בגין השתמטות, נתקל בהתנגדות עזה בקרב שופטי בית המשפט העליון. הם רואים בו אפליה בוטה וחסרת תקדים, אשר לא תעמוד במבחן החוקתי.
השופטים, כולל אלה המזוהים כשמרנים, סבורים כי החוק יוצר חוסר שוויון מהותי בין אזרחי המדינה. הרעיון של פטור פלילי ייחודי למגזר אחד מעורר התנגדות עזה בקרב רוב השופטים, אשר יצטרכו להסביר את עמדתם לציבור ולקואליציה.
היעדרות יוצאת דופן
העובדה שרק שני שופטים, כולל הנשיא עמית, לא נכללו בהרכב המורחב, מדגישה את חריגות המקרה. בית המשפט העליון, הסובל ממחסור בשופטים עקב משבר מינויים מתמשך, פועל עם 11 שופטים בלבד במקום 15. היעדרותו של נשיא בית המשפט מדיון כה חשוב היא אירוע נדיר, אולי אף תקדימי.
פרופסור למשפטים, ד
