בכתבה זו
הסכם המסגרת עם איראן, שהצית ויכוחים סוערים בזירה הבינלאומית, מעורר מחדש את השאלה: האם היה שווה לחתור להסכם עם משטר כה עוין? בעוד נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הכריז על ביטול העסקה, מומחים מזהירים מהשלכות המהלך ומציעים פרספקטיבה חדשה על המשבר.
הפתיחה: אשליה או הזדמנות?
הסכם הגרעין עם איראן, שנודע בשם תוכנית הפעולה המשותפת המקיפה (JCPOA), היה אמור להיות נקודת מפנה בדיפלומטיה הבינלאומית. אך כעת, לאחר פרישת ארה"ב, עולה השאלה האם ההסכם היה אשליה מתחילתו.
בחודש מאי 2018, טראמפ הכריז על ביטול חד-צדדי של ההסכם, וטען כי הוא לא מציע פתרון בר-קיימא לאיום הגרעיני האיראני. אך האם זו אכן האמת?
ההיסטוריה של המשא ומתן
המשא ומתן עם איראן החל בשנת 2013, תחת נשיא ארה"ב ברק אובמה. לאחר שנים של מתיחות ואי-אמון, הצליחו שש מעצמות – ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה – להגיע להסכם היסטורי עם טהראן. ההסכם הגביל את תוכנית הגרעין האיראנית בתמורה להסרת סנקציות כלכליות קשות.
העסקה נחשבה להישג דיפלומטי משמעותי, אך מעולם לא זכתה לאמון מלא מצד ישראל ומדינות נוספות במזרח התיכון. החשש היה שאיראן תמשיך בפיתוח נשק גרעיני בחשאי, תוך ניצול הליכי הפיקוח.
"ההסכם עם איראן היה אשליה מתחילתו. משטר שמתעקש על השמדת ישראל לא יכול להיות שותף אמין למשא ומתן." – ד
