בכתבה זו
עוד לפני שהספיק האבק לשבת, עתירה מנהלית חשובה הוגשה הבוקר לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. ארגון "אמת ליעקב בישראל" (חל"צ), בשיתוף עם רו"ח חני טייטלבוים, אשר מייצגת מאות עמותות ומוסדות חינוך ורווחה, מבקשים לבטל את ההקפאה המנהלית על הטבות המס למוסדות תורניים מהמגזר החרדי. העתירה, שהוגשה באמצעות עורך הדין יהודה אבלס, פותחת חזית חדשה במאבק נגד מה שהם מכנים "אפליה מוסדית".
העתירה: אכיפה בררנית ומפלה
לפי העתירה, רשות המסים והיועצת המשפטית לממשלה פועלות באופן בררני ומפלה כלפי מוסדות המגזר החרדי בלבד, על ידי הקפאה של אישורי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בעוד שמוסדות אקדמיים, מכללות, וגופי ספורט ותרבות אחרים במדינה זוכים להטבות מס ללא דרישות גיוס או הצהרות בנוגע למעמדם הצבאי של הלומדים בהם, מוסדות תורניים מהמגזר החרדי נמצאים תחת מצור כלכלי. העותרים טוענים כי מדובר בהפרת עקרון השוויון החוקתי, כפי שנקבע בפסק דין של בג"ץ (בג"ץ 5819/24), אשר מחייב אכיפה שוויונית ללא הבחנה בין מגזר למגזר.
"אם מוסדות אקדמיים ותרבותיים שבהם לומדים אלפים שאינם נושאים בנטל זכאים לקבל הטבות מס ללא תנאי, אין שום הצדקה עניינית לשלול זאת מהמוסדות התורניים" – ארגון "אמת ליעקב בישראל"
פגיעה בפרטיות ונתונים רגישיים
העתירה מדגישה גם את הפגיעה הקשה בפרטיות ובזכויות הפרט של התלמידים במוסדות אלו. לפי הנחיות רשות המסים, מוסדות תורניים נדרשים לחשוף מידע אישי רגיש על תלמידיהם, כולל אישורי פטור מטעמים רפואיים ונפשיים, בפני גורמים מנהליים. דרישה זו אינה חלה על שום מוסד אקדמי או תרבותי אחר במדינה, מה שמהווה אפליה בוטה.
השלכות כלכליות ותפעוליות
רו"ח חני טייטלבוים, אשר מייצגת את העמותות העתירות, מציגה נתונים מבוססים על ההיקף הכספי של הפגיעה במוסדות החינוך והרווחה. לפי העתירה, הנחיות רשות המסים יוצרות אפליה בין מוסדות אשר אמורים לקבל אישורי סעיף 46, על בסיס גיוס בפועל של תלמידיהם לצה"ל, לבין אלפי סטודנטים שאינם משרתים בצבא או במסגרות אחרות, אך אינם נדרשים לעמוד בדרישות אלו. כתוצאה מכך, נוצר פער עמוק בין הכוונות המוצהרות של שר האוצר והיועצת המשפטית לממשלה לבין המציאות בשטח.
העותרים דורשים מבג"ץ להתערב ולעצור את מה שהם מכנים "עוול מנהלי צורם". הם טוענים כי רשות המסים והיועמ"שית מסמנים באופן סקטוריאלי את המגזר החרדי כ"חשוד", ומטילים עליו נטל פיקוח ואכיפה צבאית שלא על בסיס סמכות חוקית. לפי ארגון "אמת ליעקב בישראל", אכיפה כלכלית חייבת להיות שוויונית ואחידה, ללא הבחנה בין מוסדות אקדמיים ותרבותיים על בסיס סקטוריאלי.
השלכות ומשמעות
העתירה מעלה שאלות קשות בנוגע לאכיפה בררנית ומפלה של רשות המסים והיועצת המשפטית לממשלה. אם אכן יקבע בג"ץ כי יש מקום לביטול ההקפאה המנהלית ולהחלת אמות מידה שוות ואחידות על כלל המוסדות, הדבר עשוי להוביל לשינוי משמעותי במדיניות ההטבות במדינה. השאלה היא האם בית המשפט יקבל את טענות העותרים ויורה על עיגון מחדש של מדיניות ההטבות למגזר החרדי, או שיאפשר לרשות המסים והיועצת המשפטית להמשיך במסלול הנוכחי.
העתירה מעלה גם את הסוגיה של אפליה בין מגזר למגזר, כאשר המגזר החרדי הוא היעד העיקרי של האכיפה הבררנית. האם בית המשפט יקבל את הטענה כי מדובר בהפרה של עקרון השוויון החוקתי, או שיקבע כי יש מקום להבחנה בין מוסדות על בסיס מעמדם הצבאי של הלומדים בהם? השאלות הללו, יחד עם השלכותיהן על מדיניות ההטבות והשוויון במדינה, עומדות כעת בפני השופטים בבג"ץ.
