בכתבה זו
יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן מסר בימים האחרונים כי הוא ובנו קיבלו איומי מוות מפורשים ברשתות החברתיות, ולפי הדיווחים המשטרה החליטה להעלות את רמת האיום כלפיו לרמה 4. מפלגתו דורשת כעת הגנה מדינתית מלאה. הפרשה מעמידה שאלה שחוזרת ועולה בתקופת בחירות רגישה במיוחד: איך בדיוק מתקבלת ההחלטה מי מקבל הגנה מדינתית, על סמך מה, ומה זה אומר על מצב השיח הציבורי בישראל של 2026.
מי הוא יאיר גולן, ואיך הוא הגיע לכאן
גולן, אלוף מיל' וסגן ראש המטה הכללי לשעבר בצה"ל, עבר בשנים האחרונות למסלול פוליטי מלא. במאי 2024 נבחר לעמוד בראש מפלגת העבודה, ובהמשך הוביל את המהלך שבו העבודה ומרצ התמזגו למפלגה אחת – "הדמוקרטים". מאז הוא אחד הקולות הבולטים והבוטים ביותר במחנה האופוזיציה, עם התבטאויות חדות נגד מדיניות הממשלה בנושאי ביטחון, משפט ויחסי חוץ. הבולטות הציבורית הזו היא בדיוק מה שהופך אותו, לפי הערכות אבטחה, למטרה טבעית להסתה – וגם מה שגורם לכל איום נגדו להפוך מיידית לכותרת ארצית ולא לאירוע שולי.
מה בדיוק גולן חשף
גולן הציג הודעות שקיבל ובהן איומים מפורשים על חייו ועל חיי בנו. בין התכנים שהוא הציג: קריאות לירי בראשו, אזכורים מפורשים של "קברו", קריאות לפגוע בעיניו, וטענה שהוא ראוי לעונש מוות משום ש"גרם שואה שנייה לעם היהודי". גולן טען בפומבי שההסתה הזו "מאורגנת מלמעלה" – לדבריו, מקורה באנשי נתניהו ובפיו של ראש הממשלה עצמו. זו טענה חמורה, שכן היא לא מדברת רק על אזרחים אנונימיים ברשת אלא מפנה אצבע מאשימה כלפי הדרג הפוליטי הבכיר ביותר במדינה.
חשוב להדגיש: מדובר בטענה של גולן עצמו, שטרם זכתה לאישור עצמאי או להכרעה משפטית. גורמים בליכוד דחו בעבר קשר בין התבטאויות פוליטיות של נתניהו לבין איומים אנונימיים שמתפרסמים ברשת, וההליך שבו נבדק מקור האיומים הקונקרטי טרם הסתיים ככל הידוע.
רמת איום 4: מה זה אומר בפועל
גורמי אבטחה בישראל מדרגים איומים על אישי ציבור לפי סולם רמות, שמטרתו לתרגם הערכת סיכון מקצועית להיקף אבטחה קונקרטי – החל מליווי חלקי ועד הצמדת מאבטחים קבועים. העלאת רמת האיום כלפי גולן ל-4 משמעה שגורם מקצועי – ולא רק המפלגה עצמה – קבע שהאיום עליו חמור וממשי מספיק כדי לחייב בחינה מחודשת של רמת ההגנה שהוא מקבל. זה שונה מהותית מתלונה או מהודעה תקשורתית: מדובר בהערכה מקצועית שמתבססת על ניתוח תוכן האיומים, זהות שולחיהם (ככל שידועה) והקשר הפוליטי הרחב.
בהתאם לכך, מפלגת הדמוקרטים פנתה בדרישה רשמית להעניק לגולן אבטחה מדינתית – כלומר הגנה שמסופקת ומתוקצבת על ידי המדינה, ולא אבטחה פרטית שהמפלגה עצמה מממנת. ההבדל הזה קריטי: אבטחה פרטית עולה כסף רב ומוגבלת ביכולתה המבצעית, בעוד שאבטחה מדינתית – הניתנת בדרך כלל דרך גורמים כמו השב"כ או המשטרה – כוללת ליווי מקצועי קבוע, יכולות מודיעין ותגובה מהירה במקרה חירום.
מי בדרך כלל מקבל אבטחה מדינתית בישראל, ומי לא
בישראל, ראש הממשלה, נשיא המדינה ושרים בכירים מקבלים כמובן מאליו אבטחה מדינתית קבועה מטעם השב"כ, כחלק מהגדרתם כבעלי תפקיד. חברי כנסת, ראשי מפלגות שאינם בממשלה, ומועמדים לתפקידים בכירים – לרבות מי שמתמודד על ראשות הממשלה – אינם זוכים באופן אוטומטי לאותה רמת הגנה. במקרים כאלה, הבקשה לאבטחה נבחנת לגופה, לפי חומרת האיום הספציפי, הבולטות הציבורית של האדם, וההערכה המודיעינית העדכנית.
הקריטריונים האלה נמצאים בעין הציבורית לאחרונה יותר מתמיד, בעקבות כמה מקרים בולטים בחודשים האחרונים של אישי ציבור ומועמדים בבחירות שביקשו הגנה מדינתית וקיבלו תשובות שונות זו מזו – מה שמזין ביקורת חוזרת על כך שהתהליך אינו שקוף מספיק כלפי חוץ.
ההקשר ההיסטורי: למה כל איום כזה נבחן בכובד ראש
לישראל יש היסטוריה כבדה במיוחד כשמדובר בהסתה פוליטית שמתגלגלת לאלימות ממשית כלפי מנהיגים – רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-1995, בעקבות תקופה ממושכת של הסתה קיצונית נגדו, נשאר נקודת ייחוס מרכזית בכל דיון ציבורי על הגבול בין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין שיח שמסכן חיים. עובדה היסטורית זו היא שמכבידה במיוחד על האופן שבו כל תלונה על איום נבדקת היום על ידי המשטרה והשב"כ, ומסבירה מדוע החלטה על העלאת רמת איום, או לחלופין סירוב לספק אבטחה, הופכת מיד לכותרת ארצית ולא נשארת עניין פנימי-פרוצדורלי.
מאז אותו רצח, כל ממשלה וכל דרג מקצועי בשב"כ ובמשטרה פועלים תחת הנחה שאין לזלזל באיום מילולי, גם כשהוא נשמע קיצוני עד כדי דמיוני. הנטייה המוסדית היא להעדיף הערכת יתר על פני הערכת חסר – ולו רק כדי לא לחזור על טעות שכבר שילמו עליה מחיר כבד. זו הסיבה שגם איום שנשמע "רק עוד פוסט ברשת" עשוי להוביל תוך ימים ספורים לדיון מבצעי ממשי בין המשטרה, השב"כ ומשרד המשפטים.
איך הסתה ברשת הופכת לאיום מוחשי
אחת הבעיות המרכזיות שגורמי האבטחה מתמודדים איתן היום היא הפער בין "דיבור קשה" לבין איום ממשי בר-ביצוע. פוסט בודד עם ניסוח קיצוני יכול להיות התפרצות רגעית של מי שכתב אותו, ואילו גל של תגובות דומות – מאותו ניסוח, אותם ביטויים, לעיתים אף אותה תמונה – מעיד לרוב על מגמה מאורגנת יותר, שבה חשבונות שונים "מזינים" זה את זה ומעודדים הסלמה. אנונימיות ברשתות החברתיות מקשה מאוד על איתור מקור האיום המקורי, ואילו מנגנוני ההפצה של הפלטפורמות – שמעניקים חשיפה גדולה יותר לתוכן שמעורר תגובות רגשיות חזקות – הופכים כל ביטוי קיצוני להזדמנות "להתפוצץ" הרבה מעבר לחוג המקורי שבו נכתב. זה בדיוק המנגנון שגורמי המקצוע בוחנים כשהם מחליטים אם להעלות רמת איום: לא רק את התוכן הבודד, אלא את קצב ההתפשטות שלו ואת מידת החזרתיות של הנוסח.
במקרה של גולן, הריבוי והחזרתיות של הביטויים הקיצוניים – קריאות דומות מכיוונים שונים תוך פרק זמן קצר – הם ככל הנראה חלק ממה שהוביל את המשטרה להחליט על העלאת הרמה, ולא רק הודעה בודדת אחת שנחתה בתיבת ההודעות שלו.
התגובות הפוליטיות לפרשה
כצפוי בתקופת בחירות, הפרשה לא נשארה בגדר סוגיה ביטחונית טכנית בלבד והפכה מהר מאוד לנקודת מחלוקת פוליטית. מחנה האופוזיציה, ובראשו גולן עצמו, משתמש בפרשה כדי לחזק את הטענה שהשיח הציבורי בישראל הידרדר לרמה מסוכנת, ושגורמים בשלטון נמנעים מלגנות בתקיפות מספקת הסתה נגד יריבים פוליטיים. גורמים המזוהים עם הקואליציה, מנגד, דוחים כל קשר ישיר בין הצהרות פוליטיות לגיטימיות של נתניהו ואנשיו לבין איומים אנונימיים שמפרסמים גולשים בודדים ברשת, וטוענים שהניסיון לקשור בין השניים הוא עצמו מהלך פוליטי שנועד להטיל דופי על היריב בעיצומה של מערכת בחירות. הפער הפרשני הזה, בין ראיית האיומים כתוצר ישיר של אקלים ציבורי מורעל לבין ראייתם כמעשה שוליים מבודד, הוא בעצמו חלק מהמאבק הפוליטי שמלווה את הבחירות הקרובות.
מה זה אומר עבורכם
גם למי שאינו עוקב מקרוב אחר הזירה הפוליטית, לפרשה הזו יש משמעות רחבה יותר. ראשית, היא מדגימה עד כמה מהר שיח קיצוני ברשתות החברתיות יכול להפוך מ"תגובה זועמת" לכדי אירוע ביטחוני של ממש, עם מעורבות משטרתית ודרישה לאבטחה מדינתית – תהליך שיכול לקרות לכל אדם ציבורי, לא רק לפוליטיקאי ותיק. שנית, היא חושפת כמה שרירותי, ולעיתים בלתי צפוי, יכול להיראות תהליך קבלת ההחלטות סביב מי מקבל הגנה מדינתית ומי לא – עובדה שרלוונטית לכל מי שמתעניין בשקיפות של מוסדות הביטחון, לא רק לפעילים פוליטיים. ולבסוף, ברמה הרחבה ביותר: ככל שמערכת הבחירות מתקדמת, טמפרטורת השיח הציבורי צפויה להמשיך ולעלות – וכל אזרח שצורך תוכן פוליטי ברשת הוא גם חלק מהמערכת שמזינה, במודע או שלא במודע, את אותה דינמיקה של הסלמה שהובילה לפרשה הזו.
למה זה קורה דווקא עכשיו
הבחירות לכנסת ה-26 קבועות ל-27 באוקטובר 2026, וקמפיין הבחירות מתנהל בטמפרטורה גבוהה במיוחד. חודשי הקיץ האחרונים אפיינו עלייה כללית בעוצמת ההתבטאויות הפוליטיות משני צדי המפה – הצהרות שנויות במחלוקת, האשמות הדדיות, ותגובות חריפות שמושכות סיקור תקשורתי נרחב. במציאות כזו, הגבול בין רטוריקה פוליטית קשה לבין הסתה שמעודדת אלימות ממשית מיטשטש, וגורמי האבטחה נדרשים להכריע החלטות רגישות תחת לחץ ציבורי משני הכיוונים – לחץ שרק יגבר ככל שמתקרב מועד ההצבעה.
מה הצעדים הבאים
שאלת האבטחה של גולן טרם הוכרעה סופית – הדרישה של מפלגתו עדיין נמצאת בבירור מול הגורמים הרלוונטיים, וטרם פורסמה החלטה סופית לגבי היקף ההגנה שיוענק לו. במקביל, הביקורת הציבורית על אופן קבלת ההחלטות בנושא הגנה על מועמדים ומנהיגי מפלגות צפויה להמשיך ולעלות ככל שמערכת הבחירות מתקרבת ליום ההצבעה. מקרים דומים שעלו לאחרונה סביב הגנה מדינתית לאישי ציבור אחרים בזירה הפוליטית ממחישים שהשאלה הזו כבר לא נקודתית לגולן בלבד, אלא הופכת לסוגיה שיטתית שמלווה את כל מערכת הבחירות.
בשורה התחתונה: מעבר לפרשה הספציפית, מדובר בתזכורת לכך שבתקופת בחירות רגישה, השאלה "מי מוגן ולמה" הופכת בעצמה לחלק מהמאבק הפוליטי – לא רק סוגיה ביטחונית טכנית. עבור הציבור הרחב, המשמעות המעשית היא שההסתה הפוליטית ברשתות החברתיות כבר לא נתפסת כרעש רקע: היא זו שמכתיבה כיום החלטות ממשיות של גופי הביטחון לגבי מי מקבל הגנה, באיזו רמה, ובאיזו דחיפות.
שאלות ותשובות
ריכזנו למטה את השאלות הנפוצות ביותר סביב הפרשה, עם תשובות עצמאיות וברורות.
שאלות נפוצות
מה בדיוק גולן טוען שקרה?
יאיר גולן, יו"ר מפלגת הדמוקרטים, מסר כי הוא ובנו קיבלו איומי מוות ברשתות החברתיות – כולל קריאות לירי בראשו, אזכורים של "קברו" וקריאות לפגוע בעיניו, לצד טענה שהוא ראוי לעונש מוות בשל "גרימת שואה שנייה לעם היהודי". לדבריו, ההסתה "מאורגנת מלמעלה" ומקורה באנשי נתניהו ובפיו שלו.
מה המשמעות של העלאת רמת האיום ל-4?
המשטרה מדרגת איומים על אישי ציבור בסולם רמות המשפיע על היקף האבטחה שמוקצית להם. העלאת הרמה עבור גולן מסמנת שהגורמים המקצועיים העריכו את האיום כממשי וחמור מספיק כדי להצדיק בחינה מחודשת של הגנה מדינתית, לא רק אזהרה פורמלית.
מי מחליט בישראל על מתן אבטחה מדינתית ועל רמת האיום?
ההערכה המקצועית של חומרת האיום מבוצעת בדרך כלל על ידי המשטרה, ולעיתים בשיתוף השב"כ כשמדובר באיום עם היבטים ביטחוניים רחבים יותר. הרמה שנקבעת מתרגמת להיקף האבטחה בפועל – מליווי חלקי ועד צוות מאבטחים קבוע – ואינה תלויה בבקשת המפלגה או האדם המאוים בלבד, אלא בניתוח מקצועי עצמאי.
מתי הבחירות שעל רקען זה קורה?
הבחירות לכנסת ה-26 קבועות ל-27 באוקטובר 2026. פרשת האיומים על גולן מתרחשת בעיצומה של קמפיין בחירות סוער, על רקע עלייה כללית ברמת ההסתה וההתבטאויות הקיצוניות במרחב הציבורי הישראלי.
