חוק הגיוס לחרדים 2026: מה קורה בוועדה ולמה בג"ץ בתמונה

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד), נמצאת בשבועות האחרונים בשלב האחרון של הדיון בתיקון 26 לחוק שירות ביטחון — החוק שאמור לקבוע איך, ואם בכלל, יגויסו תלמידי הישיבות לצה"ל. השבוע עמדה על סדר היום הוועדה בהצבעה על אחד הסעיפים הרגישים בחוק, העוסק במניעת מעצר של עריקים חרדים, לאחר שביסמוט סירב לבקשת חברי אופוזיציה בוועדה לדחות את הדיון. זה לא עוד סיבוב בוויכוח הישן על "שוויון בנטל" — זו הפעם שבה שלוש מערכות מתנגשות בו־זמנית סביב אותו חוק: הכנסת שחייבת להצביע, בג"ץ שהציב לוח זמנים לאכיפה, וצה"ל שמתריע בקול על מחסור בכוח אדם.

רקע: למה הסיפור הזה נמשך כבר יותר מעשור

הוויכוח על גיוס תלמידי ישיבות לא נולד השבוע. חוק טל, שהסדיר דחיית שירות לבני ישיבות במתכונת שנויה במחלוקת, נפסל על ידי בג"ץ בפברואר 2012 בטענה שהוא אינו משיג את מטרתו ופוגע בשוויון. הניסיון הבא, חוק הגיוס משנת 2014, כלל יעדי גיוס וסנקציות — אך גם המנגנון המרכזי שלו נפסל בבג"ץ ב-2017, לאחר שהמדינה תיקנה אותו וריככה אותו בלחץ המפלגות החרדיות בקואליציה. מאז, המדינה פועלת בפועל ללא מסגרת חוקית מלאה, וכל ממשלה מנסה למצוא ניסוח שיחזיק גם מול בג"ץ וגם מול השותפות החרדיות. תיקון 26 הוא הניסיון האחרון בשרשרת הזו, וההבדל המרכזי הפעם הוא שהוא מגיע כשבג"ץ כבר קבע לוח זמנים ברור לאכיפה, לא רק דרישה עקרונית לשוויון.

מה בעצם כתוב בתיקון 26

תיקון 26 לחוק שירות ביטחון, המוכר גם בכינוי "חוק שילוב תלמידי ישיבות", נועד להחליף את המצב הזמני והבלתי מוסדר ששורר מאז ביטול חוק טל בבג"ץ, ולקבוע מסגרת קבועה לגיוס אברכים. הנוסח שמתגבש בוועדה כולל שלושה מרכיבים מרכזיים:

• יעדי גיוס הדרגתיים — מספר מגויסים שנתי מהמגזר החרדי, העולה בהדרגה משנה לשנה, במקום יעד קבוע אחד.
• מנגנון סנקציות למוסדות — ישיבות שבהן שיעור הגיוס בפועל נמוך מהיעד צפויות לאבד חלק מהתקציב הציבורי שהן מקבלות.
• הסדרת מעמדם של עריקים ומשתמטים קיימים — הסעיף שהוצבע השבוע בוועדה, ובו נדונה השאלה עד כמה המדינה תמנע מעצר של מי שכבר הפר צווי גיוס בעבר, כחלק מ"איפוס" שמאפשר להתחיל את המנגנון החדש בלי לרדוף אחורה.

המבקרים, כולל ח"כים באופוזיציה וארגוני שוויון בנטל, טוענים שהיעדים ההדרגתיים כה נמוכים בשנים הראשונות שהם למעשה ממסדים את המצב הקיים ולא משנים אותו. תומכי החוק בקואליציה טוענים שמדובר בפריצת דרך היסטורית, כי לראשונה נקבעת מסגרת אכיפה עם השלכות תקציביות אמיתיות על מוסדות שלא עומדים ביעד.

הניסיון הזה חשוב כי הוא מסביר את הזהירות שבה מתייחסים בכנסת לכל מילה בנוסח החדש: ניסוח שנראה מקל מדי ייפול שוב בבג"ץ, וניסוח שנראה מחמיר מדי יגרום למפלגות החרדיות לצאת מהקואליציה עוד לפני שההצבעה במליאה מתקיימת. זה בדיוק הפער שוועדת החוץ והביטחון מנסה לגשר עליו עכשיו.

איך ביסמוט בכלל הגיע לניהול הוועדה

עד תחילת 2026 עמד בראש ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, שסירב שוב ושוב לקדם נוסח שהקואליציה ראתה כמספיק מקל כלפי הישיבות. הסירוב הזה, שכונה באותם ימים "מסמר הקבורה" של החוק, הוביל להדחתו של אדלשטיין מראשות הוועדה בהצבעה של תשעה מול שבעה בוועדת הכנסת, ולמינויו של ביסמוט תחתיו. מאז, הוועדה עברה קצב עבודה מהיר משמעותית: היא סיימה את שלב הקראת כל סעיפי החוק, ועברה לשלב ההכנה להצבעה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית — השלב האחרון לפני שההצעה מגיעה למליאה.

ההחלפה בראשות הוועדה היא הרקע שמסביר את הקצב הנוכחי. חוק שהיה תקוע במשך שנים, בין היתר בגלל היו"ר עצמו, זז עכשיו במהירות יחסית — וזה בדיוק מה שהופך את השבועות הקרובים לקריטיים.

בג"ץ קבע שעון עצר, והוא עדיין רץ

ההאצה בוועדה לא מתרחשת בוואקום. הרכב שופטים בבית המשפט העליון, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, הורה בעבר למדינה להיערך להטלת סנקציות בשל אי־גיוס חרדים לצה"ל, וקבע לממשלה לוח זמנים להגשת דיווח על מדיניות אכיפה אפקטיבית. מאז, הדיונים בבג"ץ בנושא ממשיכים, ובית המשפט חזר והביע חוסר שביעות רצון מרמת האחידות באכיפת צווי הגיוס — הן כלפי הישיבות והן כלפי המשטרה, שנדרשה להסביר מדוע לא נאכפים צווי מעצר נגד עריקים.

המשמעות המעשית: גם אם הכנסת תתמהמה, לבג"ץ יש כבר כלים על השולחן להטיל סנקציות בעצמו על מוסדות שאינם עומדים בדרישות הגיוס. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שדווקא עכשיו, אחרי שנים של גרירת רגליים, יש לקואליציה תמריץ אמיתי לסיים את החקיקה — לא כדי לרצות את בג"ץ, אלא כדי למנוע ממנו לקבוע את הכללים בעצמו.

בדיון נוסף שקיים בית המשפט בנושא, השופטים הפנו ביקורת חריפה במיוחד כלפי משטרת ישראל, על כך שצווי מעצר נגד עריקים ומשתמטים אינם נאכפים באופן אחיד — מצב שהשופטים תיארו כפגיעה בעצם התפיסה של שלטון החוק. זו לא רק שאלה של חקיקה עתידית: גם החוק הקיים, כפי שהוא, לא נאכף במלואו, וזו בדיוק הפירצה שתיקון 26 אמור לסגור בשילוב עם שינוי מדיניות האכיפה בפועל.

האזהרה של הרמטכ"ל: לא רק פוליטיקה, גם כוח אדם

מעבר לזירה המשפטית והפוליטית, יש לסאגה גם צד מבצעי שצה"ל מנסה להשמיע. בדיוני בג"ץ הציג מזכיר הממשלה יוסי פוקס עמדה שיוחסה לרמטכ"ל, ולפיה בלי חוק גיוס ובלי הארכת השירות הסדיר לכ־36 חודשים, צה"ל צפוי להיקלע למשבר כוח אדם חמור. דובר צה"ל התייחס לאחר מכן לניסוח וציין שהכוונה היא למחסור צפוי בכוח אדם ולא לניסוח דרמטי יותר שיוחס לרמטכ"ל — אך עצם האזהרה נותרה על השולחן: אם לא ישתנה דבר, צפויה החל מתחילת 2027 ירידה בפועל באורך השירות הסדיר לכ־30 חודשים, מה שיטיל עומס נוסף על מערך המילואים.

זה ההיבט שהופך את הדיון מוויכוח אידיאולוגי גרידא לשאלה תפעולית: מי ישלים את השורות אם השירות יתקצר בלי תוספת מגויסים ממקור אחר.

העומס הזה כבר מוכר לכל משפחה שיש בה איש מילואים: שנות הלחימה האחרונות כבר הכניסו חלק ניכר מהציבור המשרת לתקופות מילואים ארוכות במיוחד. אזהרת הרמטכ"ל, גם בגרסתה המתונה יותר שהציג דובר צה"ל, אומרת בעצם דבר אחד פשוט — אם מעגל המתגייסים לא יתרחב, מי שכבר משרת יישא בעומס הנוסף, בין אם דרך הארכת השירות הסדיר ובין אם דרך עוד ימי מילואים.

למה זה קריטי לשנת בחירות

2026 היא שנת בחירות בישראל — כהונת הממשלה הנוכחית פגה באוקטובר, ויש תרחישים שיזרזו את המועד עוד קודם. חוק הגיוס הוא אחד התנאים שהמפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, מציבות בפירוש כתנאי להישארותן בקואליציה. כל עיכוב משמעותי, או נוסח שהמפלגות החרדיות יראו בו כניעה לבג"ץ, עלול להוציא אותן מהממשלה ולהפיל אותה עוד לפני מועד הבחירות הטבעי. מהצד השני, נוסח רך מדי צפוי להיתקל בביקורת נוקבת מהאופוזיציה ומגורמים בצבא, ולהפוך לנושא מרכזי במערכת הבחירות עצמה.

יש לכך גם היבט אלקטורלי ישיר: בשבועות האחרונים גם צצה על המפה הפוליטית מפלגה חדשה בראשות אלוף (מיל.) עופר וינטר, המנסה למשוך בדיוק את הציבור שרגיש לשאלת השוויון בנטל. ככל שתמונת ההצבעה בכנסת הבאה פחות ודאית, כך גדל הפיתוי של כל צד — קואליציה ואופוזיציה כאחד — להשתמש בחוק הגיוס כדי לסמן את עצמו כמי שמייצג את הציבור שאינו חרדי, מה שמקשה עוד יותר על מציאת נוסח שיזכה לתמיכה רחבה.

במילים אחרות: מה שקורה עכשיו בוועדת החוץ והביטחון הוא לא רק חקיקה טכנית — הוא אחד המשתנים שיכולים לקבוע מתי בדיוק ייצאו הישראלים לקלפי, ועל איזה נושא תתמקד הקמפיין.

מה הלאה

הצעדים הקרובים ברורים גם אם לוח הזמנים המדויק תלוי בהסכמות פוליטיות שמשתנות משבוע לשבוע: הוועדה צפויה להשלים את ההצבעות על הסעיפים שנותרו, ולאחר מכן להביא את הנוסח המלא להצבעה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית. רק לאחר אישור הוועדה יגיע החוק למליאת הכנסת. במקביל, הדיונים בבג"ץ בנוגע לעמידת המדינה בהוראותיו הקודמות ממשיכים, כך שגם חקיקה מהירה בכנסת לא בהכרח תעצור את המעקב המשפטי אחרי יישומה בפועל.

מי שרוצה לעקוב אחרי ההתפתחות בפועל, כדאי שיתמקד בשני אירועים קרובים: מועד ההצבעה בוועדת החוץ והביטחון על הנוסח המלא לקריאה שנייה ושלישית, ותגובת המפלגות החרדיות לנוסח הסופי ברגע שהוא יתפרסם. אלה שני האינדיקטורים שיגידו הרבה יותר על עתיד הממשלה מכל הצהרה פוליטית שתישמע בינתיים.

מי שעוקב אחרי הכותרות בלבד עלול לפספס את התמונה: זה לא סיפור על ויכוח ישן שחוזר על עצמו, אלא רגע שבו שלושה גורמים — כנסת, בג"ץ וצה"ל — מפעילים לחץ בו־זמנית, וכל אחד מהם יכול לקבוע בעצמו איך ייראה שירות הגיוס בישראל בשנים הקרובות אם השניים האחרים לא יזוזו מספיק מהר.

שאלות נפוצות

מהו תיקון 26 לחוק שירות ביטחון?

זו הצעת החוק המכונה גם חוק שילוב תלמידי ישיבות, שנועדה לקבוע מסגרת קבועה לגיוס תלמידי ישיבות, כולל יעדי גיוס הדרגתיים וסנקציות תקציביות נגד מוסדות שאינם עומדים ביעד. היא מגיעה במקום ההסדר הזמני שנוצר לאחר שחוק טל נפסל בבג"ץ.

מה דורש בג"ץ בנושא גיוס חרדים?

בג"ץ הורה למדינה להיערך להטלת סנקציות בשל אי־גיוס חרדים ולגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית ואחידה. בית המשפט ממשיך לעקוב אחרי יישום ההוראות, וביקר את חוסר האחידות באכיפת צווי הגיוס נגד עריקים.

למה הרמטכ"ל מזהיר בנוגע לחוק הגיוס?

בדיוני בג"ץ הובאה עמדה שיוחסה לרמטכ"ל ולפיה ללא חוק גיוס והארכת שירות, צה"ל צפוי למחסור בכוח אדם. צה"ל התייחס לניסוח, אך עצם החשש ממחסור בשל קיצור צפוי של השירות הסדיר החל מ־2027 נותר על הפרק.

איך חוק הגיוס קשור לבחירות 2026?

המפלגות החרדיות בקואליציה מציבות את החוק כתנאי להישארותן בממשלה. עיכוב או נוסח שנתפס ככניעה לבג"ץ עלול להוביל לפרישתן ולהחשת מועד הבחירות, בעוד נוסח רך מדי צפוי להפוך לנושא מרכזי במערכת הבחירות.