בכתבה זו
הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון הדרמטי לחוק שירות הביטחון, שמקפיא באופן זמני את מעצריהם של תלמידי ישיבות "שתורתם אומנותם" שלא התייצבו לגיוס. החוק עבר ברוב דחוק של 58 מול 54, לאחר עימותים חריפים ומרידות בקואליציה.
קרע בקואליציה, תקווה בחרדים
החוק, שנוי במחלוקת, עורר סערה בכנסת ובציבור. רגעים לפני ההצבעה, חברת הכנסת לימור סון הר-מלך קראה את שמות חברי הכנסת שיש להם קרובי משפחה בגיל גיוס שאינם משרתים בצה"ל, בטענה לניגוד עניינים. במקביל, חברי הכנסת החרדים הגישו הצהרה על ניגוד עניינים, אך סירבו לפרט.
בקואליציה, החוק גרם לקרע: ארבעה חברי כנסת הצביעו נגד, ביניהם יולי אדלשטיין ודן אילוז, שקראו לחוק "יריקה בפרצוף". שרן השכל, שהצביעה נגד, התפטרה מתפקידה כסגנית שר החוץ. ראש הממשלה נתניהו ושרים נוספים נעדרו מההצבעה.
"איזה רגע שפל ואנטי-ציוני. הממשלה היוצאת בזה לחיילים ולמשפחותיהם", זעק ראש האופוזיציה נפתלי בנט. "נבטל את חוק ההשתמטות, ונעביר את חוק המשרתים".
מנגד, המפלגות החרדיות בירכו על החוק. יו"ר ש"ס אריה דרעי הצהיר: "אישרנו את החוק להפסקת מעצרי לומדי התורה. די לרדיפה ולשנאה". גם יו"ר דגל התורה, משה גפני, בירך על ההחלטה, בעוד אורי מקלב הזהיר כי המאבק להסדרה מלא עדיין.
עתירות לבג"ץ, אזהרות מהאופוזיציה
מיד לאחר האישור, הוגשו עתירות לבג"ץ מטעם יש עתיד, ישראל ביתנו ותנועות נוספות. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הזהיר: "חוק ההרס של צה"ל יוביל לאסון גדול יותר". גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת "ישר!", תקף את נתניהו: "הקול קולו, אבל הידיים – של קואליציה מופקרת, שמחלישה את צה"ל בעיצומה של מלחמה".
"רגע חרפה", קבע יאיר גולן, יו"ר הדמוקרטים. "הלב שלי עם הלוחמים ועם המשפחות השכולות, שרואות את הקואליציה מעניקה הגנה למשתמטים".
מה הלאה?
אישור החוק מעורר שאלות רבות לגבי העתיד. האם בג"ץ יקבל את העתירות ויבטל את התיקון? כיצד יגיב הציבור, במיוחד חיילים ומשפחותיהם? והאם הקואליציה תשרוד את הקרע שנוצר?
החוק משקף מחלוקת עמוקה בחברה הישראלית סביב נושא הגיוס, ומעלה מחדש את השאלה על יחסי דת ומדינה. עם זאת, הוא מספק תקווה זמנית לחרדים, שממשיכים לקרוא להסדרה מלאה של מעמד תלמידי הישיבות.
