בכתבה זו
ישראל שוקלת לגרש את הנציגים הבריטים מהמפקדה הבינלאומית לעזה בקריית גת, בעקבות מחלוקת מחריפה סביב תוכנית ההתרחבות ההתיישבותית E1 בגדה. כך דיווחה פייננשל טיימס ביום חמישי, כשבוע לאחר שישראל כבר הוציאה מאותה מפקדה את נציגי הולנד, ובהמשך ישיר לגירוש נציגי ספרד באפריל. גורם בריטי הגיב כי גירוש כזה יהיה בגדר "פגיעה" (payback) צפויה, בעוד שדובר ממשלת בריטניה הזהיר שהוצאת לונדון מהמפקדה "תערער" את המאמץ המשותף ליישום ההסכם בעזה.
גם גרמניה ואיטליה עלו כמועמדות אפשריות להרחקה מאותה מפקדה, אך גורם מדיני בכיר בירושלים הכחיש זאת במפורש, ואמר כי "אין כוונה לפעול נגד ידידותינו" – ניסוח שמבדיל בין המדינות שכבר סומנו כ"עוינות" לבין אלה שישראל עדיין רואה כבנות ברית.
מה קרה בפועל השבוע
לפי הדיווח, גורמים ישראלים דנו בשבועות האחרונים בהוצאת נציגי בריטניה מה-International Gaza Support Center (IGSC) – המפקדה הרב-לאומית שמפעילה ארצות הברית בקריית גת לצורך פיקוח על ההסכם בעזה. הסיבה המיידית: ממשלת בריטניה בראשות ראש הממשלה עומדת, לפי הדיווחים, להכריז בספטמבר על סדרת צעדים חדשים כלפי ישראל, ובהם איסור על ייבוא מוצרים המיוצרים בהתנחלויות – זאת על רקע הביקורת הבריטית על הרחבת מתחם ה-E1 מזרחית לירושלים, מהלך שמדינות מערביות רבות רואות כפוגע באפשרות להקמת רצף טריטוריאלי פלסטיני.
דובר ממשלת בריטניה לא הביע דאגה מיוחדת מהאפשרות שנציגיו יגורשו, אך הדגיש כי בריטניה ממשיכה לפעול במפקדה בקריית גת לטובת קידום החלטת מועצת ביטחון שתאשרר את התוכנית האמריקאית לעזה, וכי "הרחקת בריטניה או שותפות אחרות תערער את המאמץ המשותף הזה".
מהי המפקדה בקריית גת, ולמה יש לה כל כך הרבה כוח
ה-IGSC, שידוע גם בשמה הקודם Civil-Military Coordination Center (CMCC), הוקם באוקטובר 2025 כחלק ישיר מיישום התוכנית בת 21 הסעיפים ומההבנות שגובשו בפסגת שארם א-שייח׳. הוא פועל מתחת לפיקודו של מפקד צנטקום, גנרל בראד קופר, ומאגד קצינים אמריקאים לצד נציגי צה"ל ומשלחות צבאיות ודיפלומטיות מכ-50 מדינות וארגונים בין-לאומיים.
לפי ההגדרות הרשמיות, תפקידי המפקדה כוללים:
- פיקוח שוטף על עמידת הצדדים בהסכם הפסקת האש בעזה.
- תיאום כניסת סיוע הומניטרי לרצועה.
- מעקב אחר התקדמות פרויקטי השיקום.
- סיוע בפינוי מוקשים ואבטחת אזורי הגבול, בהתאם להחלטת האו"ם הרלוונטית.
נוכחות במפקדה היא סמל מעמד: מדינה שמיוצגת שם היא חלק פורמלי מהמנגנון שמעצב את יום המחר של עזה. גירוש ממנה, לעומת זאת, הוא בפועל הדחה מהשולחן שבו מתקבלות ההחלטות – וזה בדיוק מה שהופך אותו לכלי ענישה דיפלומטי אפקטיבי, גם בלי לגעת ביחסים הדו-צדדיים הרשמיים.
מי כבר גורש: התקדים של הולנד וספרד
| מדינה | מתי גורשה | הסיבה הרשמית |
|---|---|---|
| ספרד | אפריל 2026 | מה שישראל כינתה "אובססיה אנטי-ישראלית" של ממשלת סנצ׳ס, ופגיעה נטענת באינטרסים ישראליים ואמריקאים |
| הולנד | סוף אוגוסט 2026 | חקיקה הולנדית האוסרת סחר במוצרים ישראליים המיוצרים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן |
| בריטניה | נשקל, טרם הוכרז | מחלוקת סביב תוכנית ה-E1 וצעדים בריטיים צפויים בספטמבר, כולל איסור יבוא מוצרי התנחלויות |
| גרמניה ואיטליה | עלו לדיון, הוכחשו רשמית | לא פורסמה סיבה קונקרטית; גורם ישראלי הכחיש כוונה לפעול נגדן |
שר החוץ גדעון סער הודיע באופן אישי על גירוש נציגי הולנד, ונתן להם שבוע לעזוב את הארץ. הצעד הזה בא כתגובה ישירה לחוק ההולנדי, ומיד לאחריו עלה שמה של בריטניה כמועמדת הבאה – מה שממחיש דפוס ברור: כל מדינה שמאמצת מדיניות רשמית נגד סחורות מהתנחלויות מוצאת עצמה בסיכון להרחקה מהמנגנון שמפקח על עזה, בלי קשר לתרומתה בפועל למאמץ ההומניטרי או לביטחוני שם.
מה זו תוכנית ה-E1, ולמה היא כל כך רגישה
E1 הוא כינוי לרצועת קרקע ממזרח לירושלים, בין העיר להתנחלות מעלה אדומים. תוכניות בנייה שם עולות שוב ושוב על הפרק כבר שנים, ונתקלות בהתנגדות בין-לאומית עקבית – כולל מצד ממשלות ידידותיות לישראל – מהטעם שבנייה נרחבת באזור הזה תחתוך את רצף השטח שבין הגדה המערבית הצפונית לדרומית, ותקשה מאוד על מימוש כל תרחיש עתידי שמניח שטח פלסטיני רציף. זו הסיבה שממשלות אירופיות, ובהן בריטניה, מתייחסות להתקדמות בתוכנית לא כסוגיית תכנון פנימית אלא כמהלך שמשפיע ישירות על הישימות של כל הסדר מדיני עתידי – ולכן מגיבות אליו בכלים דיפלומטיים ומסחריים, לא רק בהצהרות.
למה זה קורה דווקא עכשיו
שלושה גורמים מתכנסים בו-זמנית: ראשית, סבב הביקורת האירופי על E1 מגיע בדיוק כשכמה ממשלות אירופיות מכינות חקיקה קונקרטית – לא רק הצהרות – נגד סחר בהתנחלויות. שנית, התקדים שנוצר עם ספרד והולנד הוריד את המחיר הפוליטי הפנימי של גירוש נוסף: אחרי שני תקדימים, מהלך שלישי כבר לא נראה חריג. שלישית, ישראל נמצאת בעיצומה של מערכת בחירות לקראת ה-27 באוקטובר, וגינוי פומבי של ממשלות מערביות "עוינות" הוא כלי פוליטי שימושי לחלק מהקואליציה – גם אם המחיר הדיפלומטי בפועל גבוה.
הביקורת מבית: "טירוף" וריח של בחירות
לא כל הביקורת מגיעה מחו"ל. גורמים בכירים בתוך הממסק הישראלי עצמו תיארו את סדרת הגירושים כ"טירוף", וטענו כי הממשלה משתמשת במפקדה הרב-לאומית ככלי ניגוח פוליטי לקראת הבחירות, במקום לשמור עליה ככלי אסטרטגי. הביקורת הזו חשובה כי היא לא מגיעה מיריבים אידיאולוגיים של הממשלה, אלא מתוך המערכת שאחראית בפועל על התפקוד השוטף של ההסכם בעזה – כלומר, מי שיצטרך להתמודד עם התוצאות אם שותפות בין-לאומיות אכן ייצאו מהחדר.
מה עומד על הכף
ה-IGSC הוא לא גוף סמלי. הוא הזרוע שמתאמת בפועל בין צה"ל, ארה"ב ועשרות מדינות שמעורבות בשיקום עזה ובפיקוח על הפסקת האש. גירוש נציגים ממנו טומן בחובו כמה סיכונים מוחשיים:
- פגיעה בזרימת מידע. מדינה שמיוצגת במפקדה מקבלת גישה ישירה לעדכונים תפעוליים; הרחקתה חותכת את הערוץ הזה, ומקשה עליה גם לתמוך בהסכם בפורומים בין-לאומיים אחרים.
- שחיקת התמיכה הרב-לאומית בהסכם. ההסכם בעזה נשען על גיבוי רחב של כ-50 מדינות; כל גירוש מצמצם את מעגל השותפים בפועל, גם אם רשמית איש לא נסוג מההסכם עצמו.
- עלות דיפלומטית מול בעלות ברית מרכזיות. בריטיה, גרמניה ואיטליה הן לא הולנד או ספרד מבחינת המשקל הכלכלי והביטחוני מול ישראל. גירוש נציגים בריטים, בפרט, מתרחש על רקע יחסים שכבר רגישים סביב סוגיית ההתנחלויות וההכרה הבינלאומית בפלסטין.
למה בריטניה היא לא הולנד
מבחינת המשקל הדיפלומטי, גירוש נציג בריטי הוא מהלך בליגה אחרת מגירוש נציגי הולנד או ספרד. בריטניה היא חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, שותפה מודיעינית ותיקה של ישראל וארה"ב, ומחזיקה נוכחות צבאית ודיפלומטית משמעותית באזור. לונדון גם מגדירה את עצמה כאחת המדינות שמעורבות ביותר בקידום המסגרת הבין-לאומית לעזה – ולא בכדי דובר ממשלת בריטניה בחר להדגיש דווקא את התמיכה בהחלטת מועצת ביטחון, לא רק את הזכות להישאר במפקדה. גירוש נציג בריטי, גם אם סמלי בעיקרו, עלול להתפרש כברית מתערערת מול אחת ממדינות ה-G7 המעורבות ביותר בתהליך – בשונה מהולנד וספרד, שמשקלן במנגנון הבין-לאומי קטן משמעותית.
זה גם מסביר את הזהירות שממשלת ישראל מפגינה כלפי גרמניה ואיטליה: שתי המדינות נחשבות לשותפות הכי יציבות של ישראל באירופה מבחינה כלכלית וביטחונית, ולכן ההכחשה הרשמית לגביהן לא מקרית – היא ניסיון לצייר קו ברור בין מדינות שישראל מוכנה להעניש בפומבי לבין מדינות שהיא עדיין רוצה לשמר כברית אסטרטגית, גם כשהביקורת שלהן על ההתנחלויות לא שונה בהכרח מהותית מזו הבריטית.
שאלה שנשארת פתוחה
ההכחשה הרשמית לגבי גרמניה ואיטליה לא סוגרת את הנושא – היא רק דוחה את ההחלטה. אם בריטניה תגורש בפועל בספטמבר, כפי שהדיווח מרמז, זה עשוי לשנות את החישוב גם ביחס לשתי המדינות האחרות, בייחוד אם הן ינקטו צעדים דומים לאלה של הולנד ובריטניה בנוגע לסחר בהתנחלויות. הדפוס עד כה עקבי: מדיניות מסחרית קונקרטית נגד התנחלויות היא מה שהופך מדינה ממבקרת "רגילה" למועמדת לגירוש בפועל.
מה צפוי בשבועות הקרובים
שלושה ציוני דרך יקבעו אם הסיפור הזה יישאר איום דיפלומטי או יהפוך לגירוש נוסף בפועל. הראשון הוא ההכרזה הצפויה של ממשלת בריטניה בספטמבר על מדיניותה כלפי מוצרי התנחלויות – אם היא אכן תכלול איסור יבוא כפי שדווח, קשה יהיה לירושלים להימנע מתגובה בלי להיראות כמי שמוותרת על הקו שהציבה מול הולנד. השני הוא התגובה הרשמית של בריטניה עצמה: עד כה לונדון בחרה בטון מאופק, אך אם ישראל תממש את הגירוש בפועל, השאלה תהיה האם בריטניה תסתפק במחאה דיפלומטית או תשקול צעדים נגדיים משלה. השלישי הוא גרמניה ואיטליה – שתי המדינות שכרגע מקבלות הבטחה מרגיעה, אך שההבטחה הזו תלויה בכך שהן לא ינקטו צעד מסחרי דומה לזה של הולנד או בריטניה. כל עוד המדיניות שלהן נשארת בגדר ביקורת מילולית ולא חקיקה, נראה שירושלים מתכוונת לשמור אותן מחוץ לרשימת הגירושים.
שאלות נפוצות
מה זה ה-IGSC בקריית גת?
מפקדה רב-לאומית שהוקמה באוקטובר 2025 בראשות צנטקום האמריקאי, לצורך פיקוח על הסכם הפסקת האש בעזה, תיאום סיוע הומניטרי ומעקב אחר שיקום הרצועה, בהשתתפות נציגים מכ-50 מדינות.
אילו מדינות כבר גורשו מהמפקדה?
ספרד גורשה באפריל 2026 בטענה ל'אובססיה אנטי-ישראלית', והולנד גורשה בסוף אוגוסט 2026 בעקבות חוק שאסר סחר במוצרים מהתנחלויות.
למה בריטניה עלולה להיות הבאה בתור?
בעקבות מחלוקת על תוכנית ההתרחבות ההתיישבותית E1 וצעדים בריטיים צפויים בספטמבר, ובהם איסור יבוא על מוצרי התנחלויות.
האם גרמניה ואיטליה בסכנת גירוש מיידית?
גורם ישראלי הכחיש כוונה לפעול נגדן כרגע, אך שתיהן עלו לדיון הפנימי – כך שהנושא לא ירד מהפרק לגמרי.
