בכתבה זו
הכנסת אישרה הערב (שלישי) את חוק הקפאת מעצרי בני הישיבות, צעד שגרר תגובות סוערות ברחבי הקשת הפוליטית. החוק, שיחול עד נובמבר 2026, קובע כי תלמידי ישיבות ואברכי כוללים שתורתם אומנותם לא יעוכבו או ייעצרו בגין עריקות מצה"ל.
הישג חרדי, ביקורת באופוזיציה
יו"ר ש"ס, אריה דרעי, בירך על המהלך ואמר כי "הכנסת העבירה מסר ברור נגד הפגיעה בלומדי התורה". לעומתו, יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, גינה את החוק וטען כי הוא "נועד לאפשר לקואליציה להמשיך ולקדם השתמטות חרדית המונית".
"זהו יום היסטורי עבור עולם התורה", הצהיר דרעי. "אנו מסיימים עידן של מעצרים ופותחים עידן חדש של כבוד והערכה ללומדי התורה".
מה קובע החוק?
על פי החוק, תלמידי ישיבות הלומדים לפחות 45 שעות שבועיות ואברכי כוללים הלומדים 40 שעות יזכו להגנה מפני מעצר. שר הביטחון יקבע אילו ישיבות יוכרו ואת מנגנון הפיקוח על נוכחות התלמידים. הישיבות שבהן יימצא כי 20% או יותר מהתלמידים נעדרים באופן חוזר יקבלו התראה, ואם ההפרה תימשך – תוסר הישיבה מהרשימה.
מה הלאה?
אישור החוק מעורר שאלות רבות לגבי השלכותיו ארוכות הטווח. סיעות האופוזיציה, בראשות יש עתיד וישראל ביתנו, כבר הגישו עתירות לבג"ץ נגד החוק, בטענה כי הוא מפלה ומנוגד לעקרונות השוויון בנטל. בנוסף, החוק עלול להגביר את המתיחות בין החרדים לממסד הצבאי, ולעורר מחדש את הדיון הציבורי בנושא השתמטות חרדית משירות צבאי.
החוק, שמציג הישג פוליטי משמעותי לסיעות החרדיות, מעמיד את הקואליציה הנוכחית בפני אתגרים חדשים ומדגיש את השסעים העמוקים בחברה הישראלית סביב סוגיית הגיוס.
