בכתבה זו
וועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה היום (ראשון) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26), המסדירה את מעמדם של תלמידי ישיבות. ההצעה עברה ברוב של שמונה חברי כנסת, מול התנגדות של שבעה אחרים, בכפוף לשינויים שיבוצעו בניסוח הסופי.
על פי הצעת החוק, יוקפאו מעצריהם של תלמידי ישיבות 'אשר תורתם אומנותם' עד ל-30 בנובמבר 2026. משמעות ההוראה היא כי תלמידי הישיבות לא יחויבו בשירות צבאי במהלך תקופת ההקפאה, ויוכלו להמשיך בלימודיהם ללא הפרעה. לדברי המציעים, מטרת התיקון היא 'הכרה בחשיבות לימוד התורה'.
החוק קובע קריטריונים ברורים להגדרת 'תלמיד ישיבה'. על פי ההצעה, תלמיד ישיבה יוכר ככזה אם הוא לומד לימודים תורניים באופן סדיר, לפחות 45 שעות בשבוע. תלמידים ב'כוללים', המקיימים לימודים בהיקף נמוך יותר, יוכר ככאלה אם הם לומדים לפחות 40 שעות שבועיות, למעט בתקופת חופשה, הקבועה על ידי שר הביטחון.
הצעת החוק מעניקה לשר הביטחון את הסמכות לקבוע את רשימת הישיבות שייכללו בהסדר, בהתאם לאמות מידה שיקבעו בתקנות. בנוסף, היא מחייבת את הנהלת כל ישיבה להצהיר על עמידה בתנאי החוק, ומבטיחה מנגנון פיקוח הדוק. משרד הביטחון ימנה בודקים מקצועיים, אשר יוכלו להיעזר במערך הביקורות של משרד החינוך, כדי לוודא את עמידה בהתחייבויות.
במקרה שבו יימצא כי לפחות 20% מתלמידי הישיבה נעדרים מהלימודים באופן קבוע, תישלח התראה לראש הישיבה. אם לא יתוקנו הליקויים גם לאחר קבלת ההתראה, המוסד עלול להוסר מרשימת הישיבות המוכרות במסגרת ההסדר, ותלמידיו יוכלו להירשם לישיבה אחרת.
הצעת החוק עוררה ויכוח סוער בוועדה, כאשר המתנגדים טענו כי היא מעניקה 'פטור גורף' משירות צבאי לקבוצת אוכלוסייה מסוימת. עם זאת, התומכים הדגישו את הצורך בהכרה בלימוד תורה כערך עליון, ואת החשיבות בהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות.
הצבעתה הסופית של הכנסת על הצעת החוק צפויה להתקיים בשבועות הקרובים. עד אז, נותר לראות אם ייעשו שינויים נוספים בניסוח, במיוחד לאור התנגדותם של חלק מחברי הכנסת מהמחנה הליברלי-חילוני.
