בכתבה זו
בצעד דרמטי, מליאת הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 28 – הוראת שעה), שמקפיאה באופן זמני את מעצרם של תלמידי ישיבות חרדים שלא התייצבו לגיוס. החוק, שאושר ברוב של 58 חברי כנסת מול 54 מתנגדים, עורר סערה פוליטית ועתירות לבג"ץ.
אישור החוק והשלכותיו
החוק, שיחול עד נובמבר 2026, מגדיר תלמידי ישיבה ככאלה הלומדים לפחות 45 שעות שבועיות, ומסמיך את שר הביטחון לקבוע אילו ישיבות יוכרו ולפקח על הנוכחות בהן. אישור החוק הוביל להתפטרותה של חה"כ שרן השכל מתפקידה כסגנית שר החוץ, ולתגובות נזעמות מצד האופוזיציה.
"איזה רגע שפל ואנטי ציוני. הממשלה היוצאת פשוט בזה לחיילים ולמשפחותיהם", זעם חה"כ נפתלי בנט (ביחד). "זוהי ממשלה שמחלישה את צה"ל בעיצומה של מלחמה קשה ומעניקה תמריץ להשתמטות", הוסיף גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת "ישר!".
עמדות הקואליציה והאופוזיציה
יו"ר ש"ס, אריה דרעי, חגג את האישור ואמר: "היום הכנסת אומרת די לרדיפה ולשנאה כלפי לומדי התורה. רוב עם ישראל מכבד אותם ומבין שהם שומרים על זהותנו". לעומתו, אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, התריע כי "החוק יוביל לאסון גדול יותר" והגיש עתירה לבג"ץ.
גם חה"כ דן אילוז מהליכוד התבטא בחריפות נגד החוק: "יריקה בפרצוף", כינה אותו. לעומתו, חה"כ משה גפני מדגל התורה בירך על המהלך: "הבטחנו וקיימנו. צעד חשוב בהגנה על עולם התורה".
מה הלאה?
אישור החוק הוליד טלטלה בקואליציה, עם התפטרויות והתנגדויות מצד חברי כנסת מהקואליציה עצמה. עתירות לבג"ץ הוגשו על ידי יש עתיד, ישראל ביתנו ותנועות אחרות, מה שמעיד על הסערה הציבורית והמשפטית שצפויה סביב הנושא. החוק מעלה שאלות קשות לגבי האיזון בין כבוד לתורת ישראל לבין הצורך בשמירה על שוויון בנטל ובחוסן הביטחוני של מדינת ישראל.
השלכותיו ארוכות הטווח של החוק נותרו לא ברורות, אך דבר אחד בטוח: המחלוקת סביב גיוס החרדים וכבוד לומדי התורה תמשיך להעסיק את המערכת הפוליטית והציבור הישראלי עוד זמן רב.
