בכתבה זו
תחקיר עומק של מוסף הארץ חושף פרטים חדשים ומטרידים על מבצע "חתול במגפיים", התוכנית הישראלית הכושלת להפלת המשטר באיראן ולהצבת מחמוד אחמדינג'אד כראש המדינה. התחקיר, יחד עם חשיפת ניו יורק טיימס, משרטטים תמונה עגומה של מבצע שנולד מתוך פנטזיה, תוך התעלמות מהערכות מודיעין ומהתנגדויות פנימיות, והשלכותיו על עתיד היחסים עם איראן.
התוכנית: 'להמליך את אחמדינג'אד'
המבצע, שגובש שנים לפני פרוץ המלחמה בין ישראל לאיראן, נועד להפיל את המשטר האיסלאמי ולהציב את אחמדינג'אד, נשיא איראן לשעבר, בראש המדינה. התוכנית, כפי שנחשפת בתחקיר, התבססה על הערכות מודיעין פסימיות ועל תפיסה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפיה שלטון צבאי עשוי להיות עדיף על משטר דתי קנאי.
על פי התחקיר, נתניהו לא נועץ עם ראשי ממשלה לשעבר או עם ראשי ארגוני ביון בדימוס, ולא זימן התייעצויות עם ועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת. ההחלטה על המבצע הדרמטי התקבלה בפועל בידי אדם אחד – ראש הממשלה נתניהו. אף אחד מהשרים לא התנגד למהלך, וכאשר נחשפו לפרטי התוכנית, תגובתם, לפי אחד המשתתפים, הייתה "הלם".
אטימות והערכה פסימית
גורמי מודיעין הזהירו מפני הלקחים מהעבר – כמו הסתבכותה של ישראל בלבנון, הניסיונות הכושלים לעצב הנהגה פלסטינית והנסיגה האמריקאית מאפגניסטן, שהביאה לשלטון מחודש של הטליבאן. בנוסף, הערכה מפורטת של ראש חטיבת המחקר באמ"ן וראש זירת איראן קבעה כי סיכויי ההצלחה נמוכים, במיוחד בשלב הסופי – ניסיון להמליך את אחמדינג'אד בתוך כאוס.
"כל כך הרבה אנשים ואף אחד לא אומר שהמלך עירום?" – מקור ביטחוני, תחקיר הארץ
על פי התחקיר, בתוך המוסד התפתחה אווירת "ביטחון עצמי מופרז". בכירים במערכת הביטחון שהביעו הסתייגויות נתקלו באטימות, ועזבו את הפגישות בתחושה של חוסר עניין בהערותיהם. "הלכת על פנטזיה ויצרת לאיראנים סיפור ניצחון" – סיכם מקור אחר.
קשר עם אחמדינג'אד: 'מפגש בודפשט'
תחקיר ניו יורק טיימס חושף פרטים חדשים על הקשר בין ישראל לאחמדינג'אד. על פי הדיווח, ראש המוסד דאז, דוד ברנע, נפגש עם אחמדינג'אד באופן אישי בבודפשט בשנת 2024, בשולי כנס אקדמי ששימש כיסוי למפגש החשאי. ביוני 2025, ימים ספורים לפני פתיחת המערכה הישראלית נגד איראן, נפגש אחמדינג'אד עם סוכנים ישראלים בבודפשט פעם נוספת.
במהלך ביקוריו, הצליח אחמדינג'אד לחמוק מאנשי משמרות המהפכה שאבטחו אותו, וישראל מימנה בחשאי את הוצאותיו. ב-28 בפברואר, היום הראשון של המלחמה, תקפה ישראל את המתחם שבו שהה אחמדינג'אד בטהראן, במטרה לאפשר את חילוצו. עם זאת, התקיפה לא עברה כצפוי, והמבצע החל להתפרק.
השלכות ועתיד היחסים
על פי גורמים איראנים, אחמדינג'אד נמצא כיום במעצר בית בפיקוח משמרות המהפכה, לאחר שהשלטונות חשפו חלק מקשריו עם ישראל. הופעתו בטקס הלווייתו של עלי חמינאי בשבוע שעבר, תחת אבטחה כבדה, מעוררת תהיות לגבי מרחב התנועה שלו. ברנע, שסיים את תפקידו כראש המוסד, עדיין מאמין כי המשטר האיראני עשוי לקרוס בתוך שנים ספורות, אך הסכם בין ארה"ב לאיראן להסרת הסנקציות עלול לסייע למשטר ששרד את המלחמה ואת המחאה.
תחקירי הארץ ו-ניו יורק טיימס חושפים כשלים חמורים בתהליך קבלת ההחלטות שהוביל למבצע כושל, ומעלים שאלות קשות על אחריותם של מקבלי ההחלטות. מה היו המניעים האמיתיים מאחורי התוכנית? האם הייתה התייעצות אמיתית עם גורמי מקצוע? ומה יהיו השלכות הכישלון על עתיד היחסים בין ישראל לאיראן?
